אהבה וזוגיות הן אמנות - אמנות הריקוד

אהבה וזוגיות כאמנות - אמנות הריקוד


אומללות אישית היא התורם הגדול ביותר לבעיות ביחסים בינאישיים, ובזוגיות בפרט.

רוב השאלות שמעסיקות היום אנשים מתמקדות בזוגיות, אחרי-זה באות השאלות על פרנסה ומגורים, ואחר-כך כל יתר העניינים, גם הרוחניים.

במאמר הראשון על זוגיות סקרתי חלק מהסיבות לקשיים שאנשים חווים בזוגיות ובאהבה. אנשים שואלים, "מתי אמצא זוגיות", "מה קורה עם האהבה אצלי?", אני לא מצליח/ה במערכות יחסים!", "אני מצליח/ה בכל תחומי החיים, אבל באהבה לא הולך לי", ועוד כהנה וכהנה תהיות הקשורות לנושא.

מבחינה אבולוציונית מתרחשת קפיצה קוונטית בכל תחומי החיים, גם בזוגיות. האלף השלישי מדגיש זאת מאוד (ראו מאמר זוגיות בעידן החדש, לפי נומרולוגיה).

הפעם ברצוני לגשת לנושא מזווית שונה מעט.

זוגיות טובה ובונה – ומאושרת – תלויה, בין היתר בשני גורמים חשובים:

1 . תקשורת טובה.

2. אהבה עצמית.

תקשורת טובה

 תקשורת טובה היא לבו של כל קשר בין-אישי, יהיה זה קשר בין אישה וגבר, או כל קשר אחר. אך מהי בדיוק התקשורת הזאת? אפשר להגדיר את התקשורת כ"דרך שבה אנו מתקשרים לאנשים אחרים". נשמע פשוט, אך אין זה כך. למעשה זהו תהליך מורכב שרובנו לא טורח ללמוד במכוון – אנחנו פשוט עושים זאת אוטומטית. הדרך שבה אנו מתקשרים עם אחרים, עשויה להשפיע עלינו מאוד, לטוב או לרע. מכיוון שכך, בניית יחסים שיש בהם תקשורת בונה כה חשובה, לא רק בין בני זוג, אלא בכל מערכת בין-אישית אחרת.

מהי תקשורת טובה ובונה?

 בראש ובראשונה, בין אם הזוגיות מתרחשת בעידן הישן ובין אם היא מתרחשת בעידן החדש, היא תמיד תהיה אמנות – האמנות האולטימטיבית.

אפשר להקביל את הזוגיות לריקוד. יש כאן שני פרטנרים, זהו ריקוד בין שני אנשים. אם יש ברצונם לבצע ריקוד מתואם עליהם ללמוד לרקוד. אחר כך עליהם לשכלל את הריקוד. איך עושים זאת? על ידי אימון מתמיד. הצעדים חייבים להיות מתואמים והרמוניים.הפרטנרים חייבים להיות קשובים אחד לקצב של השני, לתנועה, להבעת של כל שריר ושריר. ריקוד בדואט אינו דומה לריקוד סולו. ריקוד בדואט הוא בעיקר ריקוד של תקשורת טובה ואהבה עצמית. הוא דורש מחויבות, גמישות, אחריות, סבלנות, סובלנות והסתגלות. יש להבין זאת.

צריך להיות מקום מתאים לריקוד, המוזיקה מציבה את הסצנה, שני בני הזוג חשים את הקצב; אחד לוקח את תפקיד המוביל, השני נענה לו בהרמוניה, הם עושים זאת ביחד. שניהם נהנים ויש להם מטרה. אם שניהם טובים במה שהם עושים, החוויה צריכה להיות משביעת-רצון. כשהרקדנים מגיעים למצוינות הרי שהריקוד הוא התעלות עבור שינהם.

אבל, קודם כל, לא כולם אוהבים לרקוד. וגם, לא כולם מתאמנים מספיק כדי להיות רקדנים טובים. אולי מקום שבו מתרחש הריקוד אינו מתאים? אולי בני הזוג, או אחד מהם, אינו אוהב את המוזיקה שמתנגנת? אולי בני הזוג, או אחד מהם, מעולם לא אהבו להציג את הריקוד שלהם בפני אחרים? ועוד אלף ואחת סיבות אחרות!... אולם, אם בני הזוג באמת ירצו להקדיש זמן ללימוד הריקוד, למציאת המקום המתאים לריקוד שלהם, למציאת המוזיקה שאהובה על שניהם, לשיתוף אחד את השני בחוויה המשותפת, שתאזן את הרגשות של שניהם, ובכך הם יכלו לנוע ביחד בתיאום מלא בעוד כל אחד מהם רוקד צעדים שונים. זו יכולה להיות דרך פרקטית ושימושית לתקשורת טובה, לזוגיות טובה.

 
כיצד אהבה עצמית קשורה לזוגיות מאושרת והרמונית?

 מי נמצא ראשון בסדר העדיפויות שלכם, אתם או בני הזוג שלכם? למרות שהתשובה "בני הזוג" עשויה להישמע רוחנית, מכובדת ונעלה, המבוססת על מחויבות אמיתית ואהבה עמוקה, זוהי דרך חיים לא בריאה, אפילו הרסנית. רק כאשר אתם קודם מכבדים ואוהבים את עצמכם, היחסים יכולים להיות באמת מושתתים על אהבה ולא מבוססים על תלות, פחד או חוסר ביטחון. כאשר הבן או הבת זוג מגיעים ליחסים כאשר הם שלמים, הזוגיות הופכת לחיזוק החיים ולא לחיים עצמם. 

ייתכן שלימדו אתכם שאהבה אמיתית היא הקרבה, היא וויתור, אולי אף סבל. ואם אתם ממשיכים לפי הקו הזה, זה מה שאתם מושכים לעצמכם; זה איפה שאתם מציבים את עצמכם בחיים. אבל אם אתם באמת מביבים את עצמכם בתוך אהבה, מזינים את עצמכם, מכבדים את הרצונות שלכם, את החופש שלכם, ומציבים את האושר שלם בעדיפות ראשונה, אתם מצוידים הרבה יותר טוב לאהוב את האחרים, אהבה עמוקה. אנו אוהבים את האחרים באותה הכמות שאנו אוהבים את עצמנו.

חלק מאהבה עצמית הוא קבלה עצמית. לקבל את עצמנו כמו שאנחנו, עם כל היבטי האור והצל שלנו. אנו מסוגלים לאהוב בכמות שווה לכמות שאנחנו מאושרים. כאשר אנו אומללים ונמצאים תחת שליטה של הפחדים שלנו, אנו לא אוהבים, כי במצב כזה אנו לא מסוגלים לאהוב! העצמי שלנו תמיד משתוקק להיות מקובל, בעיקר על-ידי עצמנו אנו. כאשר אנו מסרבים לעצמנו את ההתקבלות הזו, החיים מתחילים להיקלע למבוך בלתי מובן, קר ומנוכר. תשומת הלב שלנו מגששת באפלה במקום להיות מופנית כלפי עצמנו, ואינה מותירה מאומה להעניק לזולת.   

אם כן, אנו רואים שזוגיות טובה היא אמנות שצריכים להשקיע בה. שום דבר טוב אינו בא בלי השקעה מתאימה, וזה כולל גם קשר בין אישה וגבר. היום, יותר מאי-פעם, יש צורך להבין את עצמנו לעומק. יש צורך להבין את התהליכים האישיים והקוסמיים. יש להבין לאן פנינו מועדות, כפרט וכקבוצה (שניים הם קבוצה). יש צורך להשקיע בתוך עצמנו, בכך נוכל לסלול לעצמנו דרך לקשרים טובים יותר, גם זוגיים. 

  אלה שונייה