"על אף שב-50 השנים האחרונות עלתה רמת החיים בישראל, רמת האושר לא השתנתה", קובע טל בן-שחר, ד"ר לפסיכולוגיה ארגונית ומנחה של אחד הקורסים הפופולריים ביותר באוניברסיטת הארוורד בארצות הברית, שבסדנאותיו השתתפו כ-40 אלף סטודנטים. "ככלל, גם כאשר צרכיו הבסיסיים של האדם כמו קורת גג, מזון וחינוך מסופקים, אין זה הופך אותו למאושר לאורך זמן. נמצא שיש קשר קטן מאוד בין עושר לבין אושר", הוא מוסיף. לאחר שהות של 17 שנה בניכר, שב לאחרונה ד"ר בן-שחר לארץ "בעקבות המשפחה, החברים ואהבת הארץ", ובקרוב יתחיל ללמד פסיכולוגיה חיובית ומנהיגות במרכז הבינתחומי בהרצליה. "לא רק שאנחנו לא מאושרים", קובע בן-שחר, "אלא שהדיכאון הפך למגפה עולמית. רמת הדיכאון עלתה פי עשרה מאז שנת 1960 והיא מתפשטת במהירות ברחבי העולם. בסין, לדוגמה, הדיכאון נתפש כ'רוצח' מספר אחת בקרב נשים וגברים בני 15-35. הגיל הממוצע של הסובלים מדיכאון הולך ויורד."בין השנים 2000-1967 נערכו אינסוף מחקרים על פתולוגיות: 41,416 עבודות על חרדה, 54,040 עבודות על דיכאון ו- 5,584 עבודות על כעס. לעומת זאת, רק 415 מחקרים הוקדשו לנושאים דוגמת אושר, שמחה ורווחה - המהווים אחוז מזערי (יחס של 21/1) בהשוואה למחקרים המתרכזים בתחושות השליליות".    טל בן-שחר, ד"ר לפסיכולוגיה ארגונית ומנחה של אחד הקורסים הפופולריים ביותר באוניברסיטת הארוורד.

התנועה לעזרה עצמית

לדברי ד"ר בן-שחר, עד לשנת 1998 נשלט התחום של השגת אושר על ידי "התנועה לעזרה עצמית", שנושאי דבריה היו מרצים וסופרים כריזמטים, אשר הפיצו את תורת הפסיכולוגיה הפופולרית למיליונים. הספרים הללו, שהיו אמנם נגישים, לא נשענו על ראיות מוצקות של מחקרים אמפיריים. רבים מהם, "חמישה צעדים לאושר", "שלושה דרכים למציאת הקשר האידאלי" וכדומה, טמנו בחובם הבטחות שמעולם לא התגשמו. האקדמיה, לעומת זאת, מציגה עבודות רבות המבוססות על מחקרים רציניים, אולם הן אינן נגישות לקהל הרחב."נוכח מצבם העגום של בני האדם, התפתחה בעולם אסכולה פרי יוזמתו של הפסיכולוג מרק זליגמן המכונה "פסיכולוגיה חיובית", שבראשה עומדים אנשי אקדמיה. אסכולה זו שמה לה למטרה לחזק את הפרט, להעניק לו חוסן נפשי להתמודד עם משברים, לשפר את איכות חייו ולנתבו למסלול שיובילו אל האושר. "הפסיכולוגיה החיובית, שהיא ענף בתחום הפסיכולוגיה, מייצגת גישה חדשה, המתמקדת בנקודות החוזק של האדם, מעצימה אותן ומחזקת היבטים חיוביים כמו דימוי עצמי, הנאה ואושר, הכרת תודה והוקרה. אחת ממטרותיה היא לרדת ממגדל השן אל האדם מהרחוב ולחבר את המחקר האקדמי עם הנגישות של התנועה לעזרה עצמית".

מה קסם לך אישית בפסיכולוגיה החיובית?

"אחרי הצבא נסעתי ללמוד באוניברסיטת הארוורד בארצות הברית. באמצע הלימודים לתואר ראשון בתחום מדעי המחשב נוכחתי לדעת שחרף הצלחתי בלימודים, בחיים החברתיים ובספורט, לא הייתי מאושר, וחיפשתי תשובות. החלטתי לפנות לתחום הפסיכולוגיה והפילוסופיה. במרוצת הזמן מצאתי הרבה מהתשובות בתחום הפסיכולוגיה החיובית והחלטתי להתמקד בה. רציתי ללמד את עצמי אבל גם לחלוק את מה שלמדתי עם אחרים".

האם יש נקודות דמיון בין פסיכולוגיה חיובית לחשיבה חיובית?

שינון משפטים חיוביים ('אני יכול', 'אני מוצלח' וכדומה) עשוי לחזק את הדימוי העצמי לטווח קצר, אבל לטווח הארוך הוא עלול לפגוע יותר מאשר לעזור, מכיוון שחשיבה חיובית בריאה רק כאשר היא מחוברת למעשים ולמציאות. אם אני רק עומד מול הראי ואומר לעצמי שאני מקסים ונהדר ולא עושה כלום כדי להיות כזה, אלו הן מילים ריקות מתוכן. מה שעוזר בסופו של דבר אלה המעשים, ההתמודדות והיכולת לקחת סיכונים. למילים אין ערך אלא אם כן מתלווה אליהן פעולה".

מהו המקום של גנטיקה בהקשר של אופטימיות ושמחת חיים?

"חלק גדול מאוד מרמת השמחה והאופטימיות שלנו מקורו בגנטיקה, אבל עדיין ההערכה היא כי 50 אחוזים בממוצע נמצאים בשליטתנו. קשה מאוד לאמוד את זה במדויק, אבל בהחלט חלק משמעותי תלוי בנו ובמה שאנו עושים עם הגנטיקה שלנו. יכול להיות שיש לי כישרון מצוין לכדורסל, אבל זה עדיין לא הופך אותי לשחקן ב-NBA".
 "במשך כל החיים יפקדו את כולנו מדי פעם בפעם תחושות כמו עצב, חרדה ופחד שהן כורח המציאות - גם אצל אדם בריא".

פשוט לקפוץ למים

ד"ר בן-שחר עשה כברת דרך ארוכה בחייו האישיים. הוא מעיד על עצמו שהוא מטבעו טיפוס מופנם וביישן ומספר כי בראיונות הרבים שהעניק בשנים האחרונות לעיתונים ולרשתות טלוויזיה ברחבי העולם, ציפו המראיינים לפגוש אדם שונה, פתוח יותר וזורם. מנחה טלוויזיה אחד אפילו העיר כי ציפה לפגוש אדם גבוה יותר, בדומה לשחקן כדורסל. "הבנתי ללבם. הם חשבו שאדם שמושך לשיעוריו קהל כה רב, חייב להיות נאה ובעל כריזמה. הם לא הבינו שהפסיכולוגיה החיובית איננה מתמקדת בשליח אלא במסר. "עדיין נשארתי מופנם וביישן, אבל כיום אני יודע לקבל את התכונות הללו ולפעול למרות קיומן. בשנות העשרים המוקדמות שלי החלטתי שאני רוצה להיות מורה והבנתי שאצטרך לעמוד מול קהל והרבה. ניסיתי הכל כדי להתגבר על הקושי שחוויתי, ואפילו עברתי קורס משחק וקורס לאימפרוביזציה קומית. כל אותן פעולות לא סייעו לי. מה שעזר לי בסופו של דבר היה פשוט 'לקפוץ לתוך המים', לעמוד מול קהל ולהרצות למרות ההתרגשות והפחד שקיננו בי".

איך מתמודדים עם פסימיות, פחד מהעתיד וביקורת עצמית?

"אם התחושות הללו נמשכות לאורך זמן, אולי צריך לחפש עזרה מקצועית של פסיכולוג. אבל, במשך כל החיים יפקדו את כולנו מדי פעם בפעם תחושות כמו עצב, חרדה ופחד שהן כורח המציאות - גם אצל אדם בריא. ככל שנוכל לקבל את התחושות השליליות, כך הן ינהלו אותנו פחות. מובן שאם אדם חש חרדה מהרגע שהוא מתעורר בבוקר ונמנע עקב כך מלצאת מהבית, יש בזה משהו פתולוגי".

היום כשאימון אישי הוא טרנד פופולרי כל כך, מה מקומו של המאמן האישי בהתמודדות של האדם עם מצוקה?

"מאמן אישי לא בא לפתור בעיות קשות, לא בזוגיות ולא ברמה האישית. הוא מלווה. הוא עוזר לאדם להגיע מנקודה א' לנקודה ב' כשאין מכשולים פסיכולוגים נפשיים קשים מאוד. מאמן טוב, כמו פסיכולוג טוב, הוא אדם שאתה חש נינוח בחברתו ומרגיש שהוא מסייע לך".

איזה מענה יש לפסיכולוגיה החיובית למציאות קשה הנוחתת לפתע?