כישוף וקסם

כישוף וקסם

מטרתי בכתיבה על נושא הכישוף היא להאיר את ההבנה לגבי מקצוע עתיק זה. לא מקצוע אחד, אלא שני מקצועות הם הכי עתיקים בעולם; הראשון הוא סחר בגוף ואהבה תמורת מעמד, סמכות, ביטחון, טובין ו/או כסף; השני – כישוף – נרכש למען הידע עצמו והעוצמה נפשית פנימית שבצידה. במיטבו היה לו ערך עצום הן לבעליו והן למי שביקשו את עצתו או עצתה. אך היו מי שסחרו בידע והעוצמה תמורת מעמד, סמכות, ביטחון, טובין ו/או כסף; לפעמים באופן חיובי, אך לעתים גם ניצלו את כוחותיהם לרעה.

ההבדל העיקרי בין המקצוע הראשון העתיק ביותר בעולם ובין השני הוא בכך שהמכשפים לא תמיד סחרו בידע ובעוצמה הפנימית שלהם, אלא השאירו אותם ברשותם הבלעדית, או בחרו להעניק אותם רק לאלה שנבחרו על ידם בקפידה, הרבה פעמים בלא תמורה חומרית. 

מקור המילה כישוף

לפני שאנו ממשיכים הלאה אנו חייבים קודם לברר מהו באמת כישוף, מהו מקור ומשמעות המילה שמתארת אומנות עתיקה זו. בעשותנו זאת, המשך הדברים ייראה באור המתאים. בכך ניצור לעצמנו בסיס נקי להבנתנו, משולל דעות קדומות והסתפחויות מגוחכות.

קיימות אינספור סברות ופירושים באשר למקור המילה באנגלית: Witch. מבין מאות שנתקלתי בהם מצאתי שזו של יצחק בונביץ היא הממצא ביותר ואותה אביא כאן. נראה שבונביץ הוא אוקולטיסט מודרני ראשון שהצביע על כך שהמילה האנגלית העתיקה wicce (נקבה) wicca (זכר) wiccan (רבים), שממנה נגזרת המילה האנגלית המודרנית witch (דרך אנגלית ימי הביניים witche wycche), מבוססת על השורש האנגלי העתיק WIC. זה בתורו נראה כמבוסס של השורש האינדו-אירופי WEIC, שבאחדים מפירושיו מעורבים:

א) קסם וכישוף באופן כללי.
ב) כיפוף, פיתול, עיקום, סיבוב.

איזו ממשמעויות אלו היא המקור הנכון ל-wicca, wicce זקוק עדיין למחקרים נוספים, אך ברור שאנשים שעסקו ב-wiccian או wigle נחשבו כקוסמים ו/או מכשפים, לאמור, אנשים שיכלו לכופף ולפתל את המציאות הרגילה, או כאלה שהיה ביכולתם להתהפך ולפנות הצידה – אל המציאות האחרת.

אם כן, מבחינה אטימולוגית WEIC אינה קשורה לאף אחת מהמילים השונות (להבדיל מן המילה האנגלית העתיקה WITAN=לדעת) שיש בהן זיקה לידע וחוכמה. הפירוש שלWicca Wicce Wicche הוא לא "חכם" או "חוכמה", כפי שרבים מהמכשפים המודרנים מבקשים לטעון. המילה האנגלית העתיקה לחכם הייתה Wys-Ard, אשר לבשה את ה- Wizard המודרני. בימי הביניים נהגו להשתמש במילה זו למכשפים ממין זכר.

כאשר בזמנים שונים בהיסטוריה תורגמו Wicca Wicce  לשפות אחרות, המילים שנבחרו באותן שפות היו כדלקמן: מכשפה, קוסמת, מיילדת, רוקחת סמים רפואיים, מגדת עתידות, חוזה וכד' (בלשון זכר או נקבה; בדרך כלל התרגום היה בלשון נקבה). כמעט לאף אחד ממונחים אלה לא הייתה משמעות דתית (מלבד באירלנד). זוהי נקודה חשובה שצריכים לקחת בחשבון כנגד הטיעונים כי המכשפים הראשונים היו שייכים לכמורה של אחת או יותר הדתות הפרה-נוצריות.

ובאמת, התפקידים הקלאסיים של ה-wiccan היו בדיוק אלה: מיילדים, מרפאים, מכשפים, קוסמים, מומחים בעשבי מרפא, מספקים שיקויים וסמים רפואיים, חוזים עתידות ומזג אוויר, מעניקים ברכות ולפעמים גם מפילים קללות. בהמשך אציג כיצד תדמיתם של אנשים אלה הפכה בעיקרה לשלילית.

עד כאן בקצרה על המקור של המילה  witch(מכשף/ה), ו-wizard (חכם/ה) המערביים (אינדו-אירופאיים). ומה עם כל שאר העולם? הרי העיסוק בכישוף לא הצטמצם רק לאיים הבריטיים וסביבתם.

קצרה היריעה כאן לחקור את כל המילים בכל התרבויות הקשורות לכישוף וחוכמה. אולם כל אותן המילים מבטאות את היכולת לשנות, לכופף, לתקן, לעקל (גם כפעלים רגילים וגם כמטאפורה לפעולות במציאות האחרת). 

נזכיר בקצרה את המילה Mag Magus, מבוטא Meijes. המקור הוא לטיני, נגזר מהמילה היוונית Magoi, שבתורו נגזר מהמילה הפרסית העתיקה שייצגה את הקסטה של הכוהנים ששירתו דתות שונות. כאשר הכהונה של זאראטוסטרה הפכה למאוד פופולרית , המילה נעשתה מיוחסת עם הדת. צורת הרבים של המילה היא magi (meidjai). המונח הכשדי maghdim, שהוא מאותו המקור פירושו חוכמה ופילוסופיה. מילה זו היא השורש ל-magic קסם. 

עכשיו נבדוק את המילה העברית כישוף, מכשף, מכשפה. מילים אלה נובעות מן השורש כשפ. מקור המילה הוא שומרי. המילה במקורה מייצגת את הפעולות הבאות: כיפוף, פיתול, שבר, השבה על כנו, רפואה, חיים, שיקום, אדם חזק.

אם נזכור את ההסבר של יצחק בונביץ למילה האינדו-אירופאית Weic, שהיא מקור המילה Witch, שפירושה לכופף, לפתל, לעקם, לסובב וכו', יקל עלינו להבין את המקור השומרי למילה העברית כישוף. Kha-Sha-Phu היה מפתל, מתקן, מכופף ושובר את המציאות הרגילה, באופן חזק, לאו דווקא חוזק פיזי, אלא חוזק המבוסס על עוצמה נפשית פנימית. למכשף (או מכשפה) כזה היה ידע רב, אשר אפשר לו להשיב על כנם דברים שהתקלקלו והשתברו, לשחזר אותם, לשקם אותם ואף להחיות אותם. מכשף ריפא תחלואים, שלט על מזג אוויר ויתר כוחות הטבע, השיב וביטל חיים – יכולתו הייתה כמעט בלתי מוגבלת. רק העיקרון הבורא היה חזק ממנו.

מי הם המכשפים האמיתיים

מימין: האלה איסיס אוחזת באנך                  משמאל: אנך  Ankh

המכשפים האמיתיים בהיסטוריה היו דווקא אלה בתרבויות העתיקות כגון: מצרים (משה, בהיותו נסיך מצרי, למד את כל הכישופים שלו בבית המקדש במצרים, אם כי הפיכת מקלות לנחשים שייכת לקטגוריה שונה מעט: היפנוזה מֶסְמֵרית. על כך ארחיב בספר.), בבל, שומר, פרס העתיקה, כל אזור מסואמריקה, חלקים מאפריקה. דוגמה אחת היא השליטה של המכשף המצרי באנך ANKH. האנך היה כלי שבעזרתו המכשף יכול היה להשיב חיים או לבטלם, משום שהמכשף ידע לכופף, לפתל ולתקן את הדברים שהשתברו במציאות הרגילה. מיותר לציין שהמכשף ידע לעשות זאת משום שהיו לו הידע והיכולת הפנימיים הנפשיים לכך. האנך כשלעצמו הוא כלי עקר לחלוטין, בלי כוחותיו המיוחדים של המכשף הוא לא מסוגל לחולל שום שינוי.

מדוע אין עוד אנו רואים מכשפים מן הסוג הזה? ובכן, אנו מדברים כאן על תקופה שבה התהלכו האלים בכדור הארץ, אנשים שבאו מתרבויות חוץ-ארציות. להם היה ידע עצום, הן התיאורטי והן הפרקטי, על אופן הפעולה של האנרגיות ביקום. הם ידעו לשלוט באנרגיות אלו, הם ידעו לעבוד אתן, הם ידעו לרתום אותן לתועלתם, החיובית ולפעמים גם השלילית. הם למעשה היו אלה שהניחו את התשתית לתרבות האנושית. די בבדיקת הכתבים הקדושים לכאורה של האנושות, ועדיף לבדוק כתבים מדעיים מודרניים, כדי להתחקות אחרי פועלם של אנשים מופלאים אלה. הם היו המכשפים האמיתיים. המכשפים של העת המודרנית הם רק צל חיוור (גם אלה שנחשבים לעילויים בכישוף) לעוצמה שהייתה לאותם האלים; הרי אדם לעולם לא יוכל להיות כאל!

היכן החלה הפרקטיקה של הכישוף

בעבר הרחק, ביבשת שנחרבה, למוריה Mu היה שמה, הכישוף היה מקודש. בעתים ההן אטלאנטיס SaSi, הייתה חלק בלתי נפרד מלמוריה, והן היוו רצף טריטוריאלי ענק שהיה אימפריה– אימפריית השמש – בעלת תרבות המושתתת על עקרונות חברתיים ורוחניים נעלים. תושביה הגיעו מכוכבים אחרים. אלים הם נקראו, או אנשי תבל .

אותם אנשים נאורים, ידעו כי הכישוף שואב את כתביו מן היקום, ומקבל את השראתו מתנועת השמש, הירח, הכוכבים, הרוח, מעוף הציפורים, צמיחת העצים, חילוף העונות, הרגשות והמחשבות. הם ידעו כי אין דבר שנמצא בנו או מסביבנו אשר לא מפעמת בו רוח קסומה מכושפה. אתם אנשים ידעו לקרוא את כתבי הטבע והאנרגיה שבה. הייתה להם גם טכנולוגיה מדעית אמפירית, שבעזרתה הם יכלו לנסוע בן כוכבים וגלקסיות. אז, בימי הזוהר הנאורים ההם, הכישוף לא היה מיסטי כלל אלא היה מדע אמפירי מוחלט. אם כן, הכישוף במקורו הוא חכמת האלים. 

בגלל תזוזת היבשות, שהתרחשה עקב התפרצויות של איתני הטבע, שקעה למוריה למצולות. אטלאנטיס  עוד המשיכה להתקיים, והמשיכה לקיים את טוהר המידות שהיה נהוג בלמוריה, בכלל זה גם את טוהר הכישוף. בניגוד גמור לדעה הרווחת כיום, תושבי אטלאנטיס לא השתמשו לרעה בידע האדיר שעמד לרשותם, הם לא ניצלו את אומנות הכישוף למטרות זדוניות ונלוזות. אטלאנטיס לא שקעה למצולות בגין שימוש לרעה בטכנולוגיה המתקדמת של האלים.

אשמה בלתי מבוססת, על סמך ספקולציות וראיות בדיוניות ופראיות, היא שטומנת בחובה את כתם הוצאת הדיבה על לא עוול בידי הנאשם. בגין הרוע שיוחס לתושבי אטלאנטיס נגרם להם עוול אדיר, ואני שומעת את דמי תושביה זועקים ממצולות האוקיינוס לתחינה לטהר את שמם ולנקות אותם מאשמה זדונית זו.

למוריה ואטלטנטיס שכנו באזור כדור הארץ בעל פעילות וולקנית נרחבת. האזור נותר כזה עד עצם היום הזה. אוסטרליה, ניו-זילנד, כל האיים באוקיינוס השקט, כגון האיטי, טהיטי, פיג'י, איי שלמה הם קרעים מאימפריית השמש האדירה – מו. בנוסף, שקיעתם של למוריה ואטלאנטיס התרחשה בעת שבה קליפת כדור הארץ הייתה עדיין בלתי יציבה והשתנתה תדיר. הדינוזאורים גם הם, הרבה קודם לכן, נכחדו באסון שפקד את כדור הארץ. האם אולי גם הם השתמשו בכישוף לרעה?!

הפליטים מלמוריה ואטלאנטיס התפזרו בין תרבויות העולם. הם היו האלים הבוגרים. בתחילה הם שמרו על טוהר הדעת והכישוף. לאחר מכן אלה חוללו, גם בידי האלים הצעירים עצמם, ובפרט בידי כוהניהם בני-האדם, שהשתמשו בו לרעה מתוך חוסר הבנה, חמדנות, בצע ממון ושררה (אשר כולם בעצם נובעים מחוסר ההבנה הבסיסי של הכישוף).

כלומר, אומנות הכישוף החלה להידרדר רק במקומות המפלט של האלים: מצרים, כל אזור מסופוטמיה, מסואמריקה וכד'. 

הסיבות להתנגדות לכישוף

להתנגדות לכישוף יש מקורות רבים, אך העיקרי והעתיק שבהם, בן אלפי שנים, נבע מחוסר יכולת לאכוף את חוקי הטוהר והמוסר על הכישוף. כלומר, ההתנגדות לא נבעה בגלל הכישוף עצמו, אלא בגלל שבחלוף הזמן  העיסוק הטהור בכישוף הושחת והוא נוצל למטרות שליליות. במקום לעקוב ללא הפסק אחרי אנשים שעוסקים בו ולבדוק תדיר מי מהם עוסק בכישוף באופן טהור ומי באופן מושחת, הוחלט מטעמי זהירות לאסור לעסוק בכישוף בכלל, (האיסור הוכנס לקנונים הדתיים למיניהם ועל כך ארחיב בספר). אכיפת חוקי הטוהר והמוסר הייתה בלתי אפשרית, מהטעם הפשוט שאכיפה כזו לא ניתנת לביצוע מבחינה פרקטית. עם זאת, הכישוף תמיד המשיך להתקיים בכדור הארץ, והוא מתקיים עד עצם היום הזה, אם כי לא בצורתו המקורית. אין היום אדם שיש לו את הידע המלא שהיה לאלים. וגם המערך האנרגטי של האדם לא מאפשר את הביצועים שהיו אפשריים לאלים. עם זאת, יש לא מעט בני אדם שניחנים באנרגיות מספיקות המאפשרות ביצועים בסיסיים של כישוף, שהם מפעימים כשלעצמם. אנשים אחרים פשוט מנצלים את השם "כישוף", מתהדרים ביכולת ה"כישוף", והמה אלה שגורמים את הנזק הכי גדול!

עם התפתחות הפיזיקה ופיזיקה הקוונטית בפרט, ייתכן שגם האדם ילמד, בסופו של דבר, לשלוט בכוחות היקום, השוכנים גם בו. כל הכוחות מתחילים בתנועה רוטטת. כאשר רטטים אלה עוברים בתוך אטמוספירה, הם יוצרים את מה שהמדענים שלנו מגדירים כגלים. יש שני סוגים של כוחות: האטומיים והקוסמיים. הכוח האטומי מתאפשר עקב תנועת האטומים. הכוח הקוסמי הוא הכוח האלוהי (בינתיים אין לי שם אחר לכוח הזה). כלומר, הוא זהה לאותו כוח של העיקרון הראשון המוחלט, זה שהפעיל את כל הכוחות, וכך נבראה הבריאה. לאן האדם ייקח בעתיד את הידע הזה, רק העתיד יגלה, אם בכלל יהיה לנו עתיד?!

 צייד המכשפות המודרני

ההתנגדות לכישוף שהחלה עם שקיעתן של למוריה ואטלאנטיס, היא כאין וכאפס לעומת מה שקרה הרבה דורות לאחר מכן, ומטעמים שונים ואפלים לחלוטין, בתקופה אשר ידועה בהיסטוריה הכתובה של בני-האדם כימי הביניים.

במרוצת 2000 השנים האחרונות הסתפח לכישוף המוניטין השלילי שלו בגלל בורות, ובעיקר משום שגורמים רבים ביקשו שכך זה יהיה. המוניטין השלילי שהסתפח למילה זו בא מצד הדתות החדשות, ובראשן זו הנוצרית בימי הביניים, שלא יכלה להרשות לעצמה כל מתחרים. (אולם חובה לציין שגם הדת היהודית מוקיעה את הכישוף, מטעמים משלה).

היו זמנים בכדור הארץ שבהם האדם היה בן-חורין ולא עבד לדוגמות פנאטיות, והוא לא היה טרף לטלפיהן המכוערות של מוקירי השעבוד. באותם הזמנים אנשים היו שמחים ומאושרים, אלה היו הזמנים של הדתות הטבעיות. זמנים שבהם ה"עין" הפנימית הייתה פעילה ופקוחה לרווחה, אלה היו הזמנים שבהם הדעת טרם הפכה לדת. וכל מה שלא הלך עם הדת נחשב לכפירה, כולל המקיימים את המסורת העתיקה – הכישוף.

הנשים החלו לדרוש זכויות, וברור שהיה צורך והכרח לבער מגמה פמיניסטית זו בעודה באיבה. הכנסייה הייתה זקוקה באופן דחוף לאויב כדי להטות את תשומת לב ההמונים ממעשיה הנפשעים. משפטי האינקוויזיציה נוסדו במיוחד לשם מלחמה בכופרים בדת הנוצרית ובעוברים על המצוות והאמונות המקובלות בכנסייה הנוצרית. כל אותם ה"כופרים" הפכו ל"מכשפים", ועבודת הכישוף שלהם שאבה את עוצמתה מקיום קשר (בעיקר מיני) הדוק ומתמיד עם השטן, שבמהדורתו המשופרת והמשודרגת הוא המצאה של הדת הנוצרית שהומצאה לשימושה הפוליטי. האשמות לכישוף שחור ועבודת שטן הוטלו נגד אלה שלא עבדו את האל הנוצרי בדרך הנוצרית: בייחוד היהודים, אפיקורסים, פגאנים, אנשים לא פופולריים, נשים עצמאיות שעמדו על זכויותיהן, וכאלה שהיה להם רכוש אשר הכנסייה חשקה בו, או כאלה שלא רצו לשכב עם האינקוויזיטורים.

אבל, כדי באמת לתפוס את הסיבה האמיתית לצייד המכשפות באותה תקופת החושך האיומה, צריך לבדוק ולהבין את המניעים שמאחורי ההתרחשויות של אותה תקופה: פוליטיים, שינויים במבנה החברתי, מאבקי מעמדות שהחלו להנץ אז, ואשר שיאם היה במהפכות רוויות דם, שסללו את הדרך לסוציאליזם ולדמוקרטיה המודרניים. המניעים הללו היוו ועדיין מהווים קרקע למחקרים מעמיקים, אולם הזכרתם הקצרה חשובה לעניינינו משום שהתהליכים שמאחוריהם הם שהביאו למעשה להכפשת שמה של אומנות הכישוף.

המצודים הגדולים אחר המכשפות היו קשורים במהפכות הפאודליות ובניצני הקפיטליזם ושוויון בין המינים, פרוטסטנטיות וגם, ואולי בעיקר, הפיכת הרפואה העממית, שהייתה בעיקר בידי הנשים, למקצוע גברי מונופוליסטי. הנשים היוו איום פוליטי, דתי ומיני אמיתי לכנסייה, כמו גם לממסד.  בספר פטיש המכשפות Malleus Malefucarum, שנכתב בידי "בניו" האהובים של הפופ אינוסנט השמיני, היו הוראות מדויקות כיצד לנהל את צייד המכשפות. במשך 400 שנה הספר הסדיסטי הזה היה מונח לפני כל "שופט" במשפטי האינקוויזיציה, והיה אורים ותומים של כל צייד מכשפות. העינויים היו מתחילים עוד בהיותם של הקורבנות בתאיהם, בדרך כלל באקטים מיניים מחרידים. הקורבנות, בדרך כלל היו אלה נשים, היו מופשטים עירומים, כל שיער גופם היה מגולח. המענים המשיכו בסירוק כל גופם של קורבנותיהם במסרקות ברזל, קידוח הבוהן שלהם, תלישת ציפורניהם, מתיחת כל גופם על לוח עינויים, ניקוב כל גופם במסמרים, שבירת עצמותיהם ובסוף, אם עוד נותרו בחיים, שרפתם על המוקד.

האשמה העיקרית התמקדה בעיסוקם של המכשפים ברפואה העממית; כאן היה מונח האיום האמיתי. המכשפים-המרפאים היו למעשה העזרה היחידה לאיכרים שלא היו להם רופאים ולא בתי חולים, שכלל עוד לא היו קיימים בזמנים ההם. במיוחד המכשפה-המיילדת היוותה את האיום הגדול ביותר לכנסייה. "אף אחד לא מזיק לכנסייה יותר מן המיילדת" כותב ספר הפטיש. לכנסייה עצמה היה מעט מאוד להציע לאיכרים העניים. היא הייתה תאוות כוח ושלטון, אסרה על כוהניה להינשא, כדי שלא יהיו להם צאצאים ויורשים לרכושם, שהוא רכוש הכנסייה.

בעוד המכשפות ריפאו את עמך, השכבה השלטת החלה לטפח את המרפאים משל עצמה: רופאים שאומנו באוניברסיטאות. אך אל לנו ליפול למלכודת בגלל המילה "אוניברסיטה", כי זו של אותם ימים חשוכים לא דמתה בדבר לזו של היום. אם נעבור ברפרוף על תחילת מקצוע הרפואה נראה שהרופאים של אז למדו בעיקר פילוסופיה, לימודי דת – נוצריים כמובן. לימודי הרפואה הצטמצמו בלימוד עבודתו של גלן (Galen), הרופא הרומי העתיק, שהדגיש את חשיבות צבע העור והמזג של האדם כדי לאבחן את חוליו. לא נערכו שום ניסויים מדעיים ולא נעשו שום מחקרים. כאשר עמד חולה אמיתי מול רופא שאומן על ידי האוניברסיטה של אז, לא היה לו למעשה שום דבר להציע לחולה, מלבד דעות קדומות, הקזת דם, כוסות רוח ועלוקות. הכבוד והערצה שיש לנו היום לרופא מנתח לא ייתכנו כלל בזמנים ההם. רופא מכובד באותם הזמנים לא עסק במשהו שפל ומלוכלך כחיתוך בשרו של אדם ונבירה בתוך מעיו, דמו ושיניו. עיסוקים משפילים אלה היו בעיקר נחלתם של הגלבים-הספרים. מיותר לציין שנשים לא הורשו ללמוד. אפשרות כזו אפילו לא הועלתה על דעתו של אף אחד. האוניברסיטאות היו סגורות הרמטית בפני נשים. 

אבל, מה לעשות, הנשים היו תמיד מרפאות. הן היו הרופאות הלא מדופלמות של ההיסטוריה המערבית (נשים היו המרפאות גם בתרבויות אחרות בעולם). הן היו אחיות, מייעצות לאנשים בכל תחומי החיים, מבצעות הפלות ומיילדות, נוסעות מבית לבית ומכפר לכפר. במשך דורות רבים הנשים היו רופאות ללא תואר, בלא גישה לספרים, לומדות על פה, מאחת לשנייה, מעבירות את הידע שלהם מאימא לבת. חכמתן של הנשים עלתה להן בחייהן במשך דורות. האומדנים נעים בין 9 ל-15 מיליון נשים שנרצחו באכזריות בימי הביניים. החוקרים אומדים את המספר הכולל של הקורבנות ביותר מרבע מיליארד בני אדם שנטבחו והושמדו באותן כמה מאות שנים אפלות בהיסטוריה של בני האדם, ועמם הושמד חלק גדול מתרבויותיהם ואנו לעולם לא נוכל להתוודע אליהן. קרוב לוודאי שחלקים נכבדים מתרבויות אלו אבדו עבור האדם המודרני לעד. 

כיום אנו יודעים את המכשפות דרך עיניהם של אלה שרדפו אותן, רצחו אותן והעלו אותן על המוקד. השפעת אותם ימים חשוכים הטביעה היטב את חותמה על התרבות המודרנית. התפישה שהכישוף הוא שטני ושלילי מקורה באותם ימים אפלים. הרוב לא השתחררו ממנה, על אף התיימרותם להשתייך לאנשי העידן החדש והנאור.

גורלו של הכישוף שפרח במקומות רבים בעולם עד להגעתה של הכנסייה הנוצרית לשם, כמו באפריקה, צפון ודרום אמריקה, אוסטרליה, ניו-זילנד, כל האיים באוקיינוס השקט, טיבט, הודו, רוסיה הגדולה וכד', היה טוב בהרבה. אך, כאמור, ברגע שהאדם הלבן הנוצרי פלש לשם, נחתם גם גורלו של זה. שואת האמריקנים הראשונים (הילידים האמריקנים, ה"אינדיאנים") התרחשה בדיוק בשם אותן הכוונות ה"טובות" של האדם הלבן, שהיה שייך בדרך כלל לדת הנוצרית והיה נוצרי טוב. המיסיונרים הלבנים "גאלו" את אדמות הפרימיטיבים והכופרים בשמו של ישו הצלוב. למעשה אין היום מקום אחד בעולם שבו לא חרוטה חתימת מעשיהם האכזריים של האנשים הלבנים, בדרך כלל הנוצרים הטובים. אבל חשוב לציין שהאדם הלבן מעולם לא הצליח, חרף כל מאמציו הנלוזים, להנחית מכת מוות אכזרית על התרבויות והמסורות במקומות הללו, בכללם הכישוף, כפי שהוא הצליח לעשות לתרבויות והמסורות המערביות הפרה-נוצריות. בכל אותם המקומות נשמר הזרע של התרבות והמסורת האותנטיות, ובכללם הכישוף, ומן הזרע הזה מתחילים היום ללבלב פרחים נפלאים.

מסקנות לגבי הכישוף הרלוונטיות לעידן החדש

ההקדמה הארוכה שלעיל הייתה נחוצה כדי שנבין כמה דברים פשוטים ובסיסיים אודות הכישוף.

1 – לכישוף היום אין שיניים, כך שאין צורך לפחד ממנו.

לאף אדם אין היום את הידע, האיכות והיכולת האנרגטית כדי לבצע כישוף אמיתי. היכולת הזו עברה חלפה מכדור הארץ עם עזיבתם של אחרוני האלים שחיו בכדור הארץ. כפי שציינתי מקודם, הכישוף האמיתי מתבצע על ידי שליטה מוחלטת במערך האנרגטי שבתוך גוף האדם. אדם למד רבות על שליטה בכוחות אלה מחוצה לו, אך אין לו ידע לשלוט עליהן בתוך הכלי שלו: גופו. האדם עשה כברת דרך ארוכה בשליטתו על כוחות היקום (למשל רתימת האטום לצרכיו; בדרך כלל השליליים), אולם זוהי לרוב שליטה על אותם הכוחות שמחוצה לו. עד לשליטתו בכוחות אלה שמצויים בתוך תוכו הדרך עוד ארוכה.  
 
מה שאנו קוראים היום כישוף איננו אלא בקרה מוחית Mind Control, להבדיל משליטה על המערך האנרגטי הגופני כולו ושילובו במערך האנרגטי הקוסמי: BEAM
 
 Body' s Energy Advanced Mastery©

עם זאת, כוחו של המֵחְשָב  mindשלנו, של כל אחד מאתנו, בעיצוב אופן חיינו וחיי הסובבים אותנו, ידוע למדע המודרני. ישנה הוכחה מדעית שהמחשב שלנו מסוגל לחולל נסים, ושאנו משתמשים, במקרה הטוב, בין 5% ל-9% מהיכולת שלו. יכולת זו נקראת קסם Magic, (יש כמובן להבדיל בין קסם זה לבין קסם של אחיזת עיניים שמתבצע לשם בידור בלבד). כבר אליסטר קראולי, הרב-מאג השנוי במחלוקת (1947–1875), ביקש להבדיל בין קסם של במה לבין הקסם האמיתי, ולכן צורת הכתיב שלו לקסם אמיתי הייתה Magick, כדי להבדיל אותו מקסם של במה Magic.

יש אנשים שהמחשב שלהם חזק יותר, הפעילות האלקטרו-מגנטית שלו נרחבת יותר. זהו סוג של אוטוסוגסטיה מעורב בטלפטיה. אנשים אלה יהיו גם מהפנטים טובים. הם יוכלו לשלוט טוב יותר בחייהם, בכלל זה גם בחייהם של אנשים אחרים. בדומה לכל יכולת אחרת של האדם, אותם אנשים יכולים להשתמש ביכולת המחשב שלהם באופן חיובי או באופן שלילי.

 לא ניתן בשום פנים ואופן לבקר ו/או לשלוט על המחשב של אדם שפיתח את האני האותנטי שלו באופן אינטליגנטי, עצמאי, איתן ויציב, כך שלשום בקרה מוחית מצד אדם אחר לא תהיה חזקה עליו. לא ניתן להפנט אדם בעל אישיות אותנטית ובריאה.

2 – רוב הכישוף היום, שיש לו איזושהי השפעה על מכושפיו, הוא תלוי תרבות.

לכישוף שעובד על המכושפים באפריקה, בברזיל, בפרו, למשל, לא תהיה לו כל השפעה על אדם שלא גדל בתרבויות הללו, ולא מכיר את ההקשרים התרבותיים והמסורתיים שעוברים כשתי וערב באומנות הכישוף של התרבויות האלה.

היוצא מן הכלל הם אותם המקרים שבהם המכשף משתמש בשיקויים שונים, כגון הרס צפרדע מסוימת הגדלה באפריקה (ו/או דג מסוג מסוים, שגם הוא גדל בנהרות אפריקה), ושממנה מפיקים את הסם שגורם למחלת הזומבים. אבל אז אין זה כישוף לשמו (אין כאן שום מרכיב אנרגטי), אלא שימוש לרעה בידע בצמחים ו/או בבעלי חיים. לכן מומלץ לאנשים שנוסעים בעולם להימנע מכל מאכל ו/או משקה אצל אנשים שהם לא מכירים ושאין להם אמון מלא בהם. מומלץ להימנע מכל מאכל ו/או משקה חשוד. מומלץ להימנע מלאכול במקומות חשודים ולא אמינים.

 3 – כישוף שחור מול כישוף לבן.

אין כישוף שחור/רע או כישוף לבן/טוב! יש רק כישוף אחד, ואין לו צבע אלא רק אנרגיה. האנרגיה שבעזרתה מופעל הכישוף היא אנרגיה אחת. הדרך שבה בוחר המשתמש להפעיל את האנרגיה/הכישוף היא שתקבע האם הוא יהיה טוב/לבן או רע/שחור. כמו, למשל, אין חשמל טוב או חשמל רע. החשמל הוא חשמל אחד, גם אם הוא מופעל להציל חיי אדם, בדיאליזה למשל, וגם אם הוא מופעל להמית אדם, בכיסא חשמלי למשל.

מכיוון שסיכמנו שאין היום לאדם היכולת להפעיל כישוף אמיתי, הרי שמה שהוא מפעיל הוא בקרת המחשב שלו Mind Control. מכיוון שגם בפעלה זו, כמו בכישוף, מעורבת אנרגיה, הרי שאדם שמפעיל את בקרת המחשב שלו, עבור עצמו או עבור אחרים, חייב לשמור על קודים מוסריים ואתיים קפדניים ביותר.  

4 – קסם המילה המכושפה

אחת הדרכים החזקות ביותר היום להפעלת אנרגיית הקסם, היא דרך המילה – המדוברת או הכתובה. רוב האנשים משתמשים באנרגיה הזו מבלי להיות מודעים לכוחה. והרי כבר אמרו רבותינו: "חיים ומוות ביד הלשון". אין טקס בלי מילים נכונות ומדויקות. אין תפילה בלי מילים נכונות ומדויקות. ולהבדיל אלפי הבדלות, אין קללה בלי מילים נכונות מדויקות. לכן היו תמיד מודעים למה שיוצא מפיכם, ובייחוד אם רצונכם לעסוק בקסם.

קללת הורים את ילדיהם היא המסוכנת ביותר. קשה מאוד לבטל קללה כזאת, ובדרך כלל רק ההורה המקלל יכול לבטל אתה. אם ההורה המקלל מת או לא נגיש מאיזושהי סיבה, ישנן כמה דרכים שבהן שאמן או קוסם טוב (גם רב שמבין היטב בדבר; בדרך כלל זהו רב מקובל), יכולים לבטל את הקללה. אלו טכניקות מורכבות מאוד, שיכולות להיעשות רק על ידי אנשים שמיומנים בהן היטב. לכן, הורים, היזהרו בלשונכם! תמיד ברכו את ילדיכם והשפיעו עליהם מילים והיגדים חיוביים. 

המילה המדוברת ו/או הכתובה היא לא רק ביטוי קולי או רעיוני המעביר מסר. למילה יש ישות אנרגטית משל עצמה, וברגע שהיא משוחררת היא משפיעה ומוציאה לפועל את מאווייו של היוצר אותה. די לקרוא בפרקים הראשונים של ספר בראשית התנכי, כדי להיווכח בכך. כל יום מימי הבריאה מתחיל במילים: "ויאמר אלוהים…". כלומר, לבורא היה רעיון, אך הוא לא ברא מאומה עד אשר הוא ביטא את הרעיון במילה.

המילה היא היסוד לכל לחשי הקסם, הברכה – וגם הקללה. לכן, שימרו היטב על מה שיוצא מפיכם, אם זה לצורך עשיית קסם, או בדיבורכם הרגיל.

* * * * *

חשוב לזכור שלשום דבר בחיים אין שום משמעות מכל וכל מלבד היחס שלו לדבר אחר. אם למשל בילדותנו גדלנו על חינוך שבלילה מגיחים שדים שחורים ומכשפות רעות (כישוף תלוי תרבות), מובן שהאסוציאציה שלנו ללילה (שחור) ול"שדים שחורים" ו"מכשפות" רעות תהיה טעונת שליליות. ישנן שיטות קסם (מעתה נבדיל בין כישוף לקסם) אשר משתייכות למגוון רחב של צבעים: ירוק, צהוב, חום, כחול וכו'. כאמור, הצבעים אינם מייצגים את האיכות של הקסם אלא רק את השיטה.

הבורות והאמונות התפלות במערב הגיעו לכזה אבסורד שגם היום, במאה ה-21, ימי העידן החדש, אנשים פוחדים לא רק משדים שחורים ומכשפות שחורות רעות אלא גם מחתולים שחורים! מסכנים החתולים, ממש צער בעלי חיים. ציידי המכשפות בימי הביניים הוציאו את זממם גם על בעלי חיים תמימים, בדרך כלל חתולים, ורבבות מהם נשרפו על המוקד ביחד עם בעליהם. האירוניה הגדולה של רצח חתולים זה הייתה שבמאה ה-14 התפרצה מגפת הטעון bubonic plague, מחלה המועברת על ידי זבובים שבאו במגע עם עכברים נגועים. ממדיה של המגפה היו הרי אסון, שיכול היה להיות מופחת בהרבה אילו אוכלוסיית החתולים לא הוכחדה כמעט לחלוטין. 

קוסם טוב איננו לבן או שחור, או לצורך העניין לא בשום צבע אחר. קוסם טוב הוא אחד שמבין היטב את תוצאות פעולותיו; מוכן לעשות את הדבר ההכרחי המתחייב מהמצב הנתון, כאשר קודים מוסריים ואתיים תמיד מדריכים אותו; הוא יודע ומכיר את עצמו ותמיד יבדוק את פנימיותו, את כוונותיו ואת מעשיו; הוא הגון באופן חד משמעי בכל הנוגע לכוונתו ותכליתו בשימוש בקסם; קוסם כזה הוא אדם מודע.

הגדרת הכישוף (הקסם)

אחד הקוסמים (כך הוא מגדיר את עצמו) הדגולים של העת המודרנית, פיליפ קופר (Philip Cooper) מגדיר אותו כך:

קסם [כישוף], קסם אמיתי, הוא אומנות של שימוש במחשבות מבוקרות כדי ליצור תוצאות… זהו מדע של שימוש והבנה של כוחו של התת-מודע כדי להגיע לתוצאות הרצויות – תוצאות פיזיות.

למכשף דגול אחר, וויליאם בוטלר (Butler William) הגדרה דומה:

קסם הוא אומנות של הבאה לידי שינוי במודעות בכוח הרצון.

אחרי שנים של מחקר אנטרופולוגי הגיע פרופ' נחום מגד למסקנות דומות: השאמנים, המרפאים והמכשפים [קוסמים] השבטיים יודעים ומכירים את כוחו של התת-מודע. על מנת להשתמש במחשב בדרך היעילה ביותר, ולעקוף את החשיבה ההגיונית והקונבנציונלית, הם עורכים טקסים. אם כן, הטקס איננו רק פעולה דתית, אלא מסגרת שבה הגוף, הנשמה והרוח עובדים ביחד על ידי התיאום של המחשבה להשגת תוצאות יעילות, ובו זמנית הם מקושרים עם המחשבה האוניברסלית.

אמנם, קיים הבדל קריטי בין קסם לכישוף. שתי המילים הללו הפכו לנרדפות, אולם המהות של שתי הפרקטיקות שונה שוני יסודי רב.

כל הזכויות שמורות לאלה שונייה ©

 עין הרע, ביטול עין הרע והגנה בפני עין הרע כנסו כאן

 ספרות מומלצת:

1 -  Bonewits Isaac, Real magic, Samuel Weiser
  - 2 שונייה אלה, בדרך לשוניים, הוצאת גל
3 - Cooper Phillip, The Magickian, Samuel Weiser
 Butler William, Apprenticed to Magic, Samuel Weiser - 4
 - 5 מגד נחום,שערי תקווה ושערי אימה, מודן

תמונות: 2    1 

ראה הבהרה משפטית