מהי הארה?

רבות הן המילים אשר נכתבו אודות ההארה, אם כי לא ניתן לתארהּ במילים.

ובכל זאת, מהי הארה?

ראשית נבחן מהי לא.

הארה איננה איזשהו ברק אור חד-פעמי השוטף את האדם.

הארה איננה גם הבזק אור חד-פעמי המאיר את האדם.

הארה גם איננה ישיבת לוטוס עם עיניים עצומות בבגדים לבנים. אם כי אדם מואר יכול לשבת ישיבת לוטוס עם עיניים עצומות וללבוש בגדים לבנים.

במובן הרחב, הארה היא חוכמה או בהירות התפיסה; בחושים או בשכל.

במובן הממוקד יותר, הארה מעירה את האדם מתוך שינה; מתוך האני האוטומטי שלו.

הארה היא מצב של אינדיבידואציה.

עבור הדאו Tao, כמו גם עבור יונג, החיים מייצגים חילופין בין הפכים. יישוב ההפכים הללו משמעו להשיג את הדאו, או להגיע להאינדיבידואציה.

אינדיבידואציה (מוּבחנוּת) פירושה גיבוש הייחוד והזהות שלנו.

אינדיבידואציה היא ההארה.

אינדיבידואציה היא תהליך דינאמי מתמשך לאורך כל חיינו.

מן ההיבט הפנימי, אנחנו מתחילים לשאול את עצמנו שאלות אישיות, פילוסופיות ורוחניות על מהות חיינו וערכם. יהיו אשר יהיו שאלות אלה, התשובות עליהן צריכות להיות אותנטיות ממקור הנשמה ולא מסופקות מן המוכן שבחוץ. אפשר לומר שההיבט החיצוני הולך שלוב זרוע עם ההיבט הפנימי, אם כי לא תמיד הם נעים בקצב זהה.

אינדיבידואציה מתבטאת ביכולתנו להיבדל מהקולקטיב ומהשפעותיו ולהיות מי שאנחנו באמת מטבע בריאתנו.

אינדיבידואציה היא אפוא גילוי של העצמי האותנטי שלנו והיכולת לקבל אחריות על חיינו ולהיות לעזר ולתמיכה עבור הזולת, השבט, הקהילה והעולם כולו.

אדם שהשיג אינדיבידואציה הוא אדם מואר.

"להכיר את האחרים היא חכמה, להכיר את עצמך היא הארה". – לאו דזה

סיפור זן מספר לנו על חניך ששואל את המאסטר שלו מהו המצב לפני ההארה, והמאסטר משיב: "ההר הוא הר, הנהר הוא נהר, והעץ הוא עץ". והחניך ממשיך ושואל: "ומה קורה בזמן ההארה?" עונה לו המאסטר: "ההר אינו הר עוד, הנהר אינו נהר עוד, והעץ אינו עץ עוד". "ומה קורה אחרי ההארה?" מסתקרן החניך. המאסטר מחייך קלות ומשיב: "ההר הוא הר, הנהר הוא נהר, והעץ הוא עץ".

  בברכת אור, אלה שונייה

 משתוקקים להגיע להארה? אפשר לעשות את הצעד הראשון עם עשרת הדברות של אושו  ועיקרי הדברות של הסמוראי