תורת הקוונטים, יקומים רבים, מיסטיקה וחיזוי עתיד

 6.3.2011

כיצד הדברים שנחזים יכולים להתרחש בחיים, לטוב ולרע...

אלוהים ברא את העולם וכל מה שיש בו בשישה ימים לפני כ-6.000 שנה. ביום השישי הוא ברא את האדם. הוא ראה שלא טוב האדם להיות לבדו – מעניין למה, בתור אלוהים כל-יכול וכל-יודע הוא לא חשב על זה קודם? – הוא לקח צלע מהאדם וברא עזר כנגדו; האישה. ולא כאן המקום לבדוק את גישתו של אלוהים כלפי הגבר והאישה.

העולם נישא על גבו של צב ענק, ומתחתיו המון צבים, כל הדרך למטה... או שמא היה זה אטלס שנשא את העולם?

כדור הארץ הוא שטוח ואם תלך מספיק רחוק, תוכל להציץ מהקצה לתוך התהום, ומומלץ לך להיזהר כי אתה עלול ליפול לתוכו. אל תשכח, אתה נורא חשוב. אתה פאר הבריאה, אסור לך להסתכן; היקום זקוק לך. אתה חי בכדור הארץ, שהוא מרכז היקום, וסביבו מסתובבים השמש, הירח וכל הכוכבים, והמלאכים הם שדוחפים את הכוכבים בשמיים.

ואז ניקולאוס קופרניקוס גילה מחדש את מה שהעתיקים ידעו מזה אלפי שנים (שומרים, בבלים, מצרים, פיתגורס ועוד), שכוכב הארץ הוא אחד מכמה כוכבי לכת, שמסתובבים סביב שמש. התיאוריה של קופרניקוס פורסמה בשנת מותו, 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר. התיאוריה סתרה, כמובן, את הדוגמה הדתית המקובלת. מותו של קופרניקוס חילץ אותו מגורל אכזר שנפל בחלקו של האיש שהלך בעקבותיו, גלילאו גליליי.
בשנת 1632 זימנה האינקוויזיציה את גליליי להופיע בפניה לבירור. ב-1633 התייצב גליליי למשפט ונמצא אשם בהפרת החלטת הכנסייה ובחשד בכך שחטא, והוטל עליו מאסר למשך כל תקופת חייו, אך הוחלט, כנראה בעקות לחץ של אישי ציבור, שהוא ירצה את העונש במאסר בית במקום בכלא. כמו כן, הוא אולץ להכחיש את ממצאיו. "ואף על פי כן, נוע תנוע!", כך מלמל גלילאו לאחר שנאלץ לוותר בפני האינקוויזיציה, במהלך משפטו, על אמונתו כי כדור הארץ סובב את השמש.
בין כה וכה, חיבוריו של גליליי וספרו של קופרניקוס, "על תנועתם של גרמי שמיים", הוכנסו לרשימת הספרים האסורים.

אייזק ניוטון נולד בשנה בה מת גליליאו, 1642, והמשיך מאיפה שגליליאו הספיק. חיבורו "העקרונות המתמטיים של פילוסופיית הטבע" שפורסם ב-1687 הכיל תיאור של כוח הכבידה ושלוש חוקי התנועה והניח את הבסיס לפיזיקה הקלאסית, ששלטה בראייה המדעית של היקום הפיזיקלי במשך שלוש המאות הבאות.

בשנת 1894 הצהיר לורד קלווין, פיזיקאי ומתמטיקאי דגול ש"אין עוד שום דבר חדש לגלות בפיזיקה. כל מה שנותר הוא מדידה יותר ויותר מדויקת". שש שנים לאחר הצהרתו זו, "שידרג" קלווין באלגנטיות את הצהרתו: "באופן בסיסי הפיזיקה הושלמה, ישנם רק שני עננים כהים באופק". הוא בחר את העננים הנכונים: האחד הסתיר את היחסות; השני, את מכניקת הקוונטים. כל השאר הוא היסטוריה.

הצגתי הקדמה קצרה זו כדי להראות שאדם ופיזיקה עשו צעד משמעותי לקראת ראייה ותפיסה נכונות את עצמו ואת העולם שמסביבו. השאלה שמטרידה את מנוחתי היא: מה הם הצעדים שננקטו בתחום המטאפיזיקה כדי להתאים אותו לראיית העולם החדשה, שהתאפשרה בעקבות תורת הקוונטים? נראה שבכל תחומי המטאפיזיקה אכן יישרו קו עם הפיזיקה המודרנית... מלבד שני תחומים: מיסטיקה וחיזוי עתיד.

למען הדיוק, מיסטיקה מעולם לא הייתה שייכת לתחום הגדת עתידות, שלפיו היא מוגדרת היום, אלא הייתה מגזר יחידני ואינדיבידואלי של מי שהקדישו את עצמם לקריסטליזציה של נפשם (אינדיבידואליזציה), ולמען חוויה והתחברות אישית עם המקודש והאלוהי.
מיסטיקן אותנטי לא יעסוק בחיזוי עתידות חסרות שחר, אלא יתמסר לחיפוש החוויה המיסטית שבעקבותיה יכיר באופן בלתי אמצעי את האלוהות. עם זאת, מיסטיקן אותנטי, אם יבחר בכך, עשוי להעניק גם ייעוץ ועצה, ואולי הצצה למגמות עתידיות, אך בייעוץ שלו הוא יסייע למיועץ לראות לעומק של עצמו. המיסטיקן יחבר את המיועץ לעצמי הפנימי שלו, והעצמי הפנימי הוא שיעניק את העצה המשובחת ביותר.

ואם כך, מה שמכונה היום באופן גורף "מיסטיקה", כמובן שאינו עונה להגדרה המקורית של התחום הזה, ולכן, רוב ה"מיסטיקנים" של היום אינם באמת מיסטיקנים. ומכיוון שכך, אנו עדים להתבזות פומבית בטלוויזיה, ברדיו ובכל מקום אפשרי אחר, של מי שמכנים עצמם "מיסטיקנים". אם העניין היה מסתכם בכך, הרי שלא היה נגרם ממש נזק... אולי רק הספקת חומר לתוכניות טלוויזיה שטחיות וסאטיריות.

הבה נביט כעת באופן מיקרוסקופי יותר בידעונים, או חוזי עתידות.

ידעוני מודרני הוא בעל ידע; קונבנצינלי, אלטרנטיבי ומטאפיזי. ידעוני מודרני הולך בצעדים נחושים בשני נתיבים מקבילים זה לזה: הכישרון הנבואי הייחודי שלו והידע עוברים בדרך כלל בתורשה, והוא מתוחזק על-ידי הרוחות המדריכות, ובמקביל הוא (או היא) מתמסר להתפתחויות מדעיות רלוונטיות לתקופתו – ידעוני אמיתי מעולם לא נותר מפגר מאחור.   

חיזוי עתידות הוא השליחות והמקצוע של הידעוני. הידעוני עשוי להיות גם מיסטיקן, אך לא בהכרח.

אז מדוע אנו עדים היום לבלבול, לבורות ולהצגה בזויה של שני התחומים הללו: מיסטיקה וידעונות? התשובה היא פשוטה, מכיוון שרוב העוסקים היום בתחומים הללו אינם מיסטיקנים ו/או ידעונים.

רוב העוסקים היום בשני תחומים הללו הם אנשים שעלו על הגל האקטואלי, שיכול לספק מקור פרנסה עיקרי ו/או צדדי. מיסטיקה וידעונות הפכו היום למקצועות שבאופנה.

מלבד הביזוי של המיסטיקה והידעונות בכלי התקשורת, הרי שחדשות לבקרים אנו עדים לתופעות כגון, חיזוי בגידות, מוות, גירושים, "כישופים" ואסונות רבים אחרים. כל אלה הם כאין וכאפס לעומת הבטחות של ריפוי מחלה סופנית, מחלת נפש או מחלות קשות אחרת.

תופעות הללו נלוזות, יש בהן טעם לפגם והן שקריות מעיקרן ומוליכה שולל. כאלה קיימות גם במקומות אחרים בעולם (ולא אכנס כאן לסיבה להתאפשרותן, אך העיקרית שבהן היא הבורות בתחומים הללו). אולם אצלנו בישראל הן הפכו למגיפה, שלא רק ה"מיסטיקנים" ו"הידעונים" החובבניים אחראיים להן, אלא גם – ואולי בעיקר – הלקוחות הצורכים את שירותיהם.

על פי הקו הזה; הרי שככל שה"מיסטיקן" יהיה יותר דרמטי וסנסציוני, הלקוח יחוש שקיבל תמורה גדולה יותר עבור כספו.
פחות ופחות אנשים מוכנים היום לקחת אחריות על חייהם.
פחות ופחות אנשים מוכנים להשקיע היום בליטוש העצמי האינדיבידואלי שלהם.
יותר ויותר אנשים היום רוצים מרשמים בטוחים להצלחה, אושר ואהבה.

 אין פירושו של דבר שהמיסטיקן או הידעוני צריכים להיות "סטריליים" ו/או להסתיר מידע מהלקוח, אך מכאן ועד נבואות שטחיות, חד-ממדיות, שאין להן בדרך כלל כל בסיס (ב-99.999% מהמקרים) המרחק גדול מאוד. סימבולים מיסטיים, המופיעים קלפים, מספרים, משקעי קפה וכיוצא באלה, ניתן לפרש באין ספור פירושים. כבר אמרו רבותינו: "הלך החלום אחרי הפתרון". כלומר: איך שנפרש את החלום כך יהיה. והדבר נכון גם לגבי קריאת קלפים, משקעי קפה, תקשור או כל ייעוץ מטאפיזי ו/או מיסטי אחר. 

אנשים מגיעים למיסטיקנים כשהם במצוקה. שלושה נושאים עיקריים מעסיקים את האנשים: אהבה (זוגיות), פרנסה ובריאות; בערך בסדר הזה. המיסטיקן באמת צריך להיות מצויד בחוכמה פנימית, רגישות ונעלות רוח כדי להיות מסוגל לראות מעבר לאופק הצר של הרצון להיות דרמטיים. יהיו שלא יוכלו לראות מעבר לאופק הצר, כי הם פשוט אינם רגישים ו/או מיומנים מספיק, ויגלשו לסיפוק מידע סנסציוני ככל האפשר.

אנו חיים באלף השלישי, אחרי הספירה! בעידן חדש – אופק חדש של תקווה נפתח לפנינו. לא ייתכן שמיסטיקנים וידעונים מודרניים יתעלמו ממדע הנפש, הנשמה והחומר העדכניים ולא יהיו בקיאים בהם.

במאמרים הקודמים שלי חזון התיאוריה הסופית, מכניקת הקוונטים וחיזוי עתיד, וניבוי עתיד, מיסטיקה, אתיקה מדע ותורת הקוונטים ראינו שהכול ביקום הוא פוטנציאל: החתול של שרודינגר הוא בפוטנציאל גם חתול חי וגם חתול מת. כשמר שרודינגר ייפתח את הכלוב הוא ימצא חתול חי או חתול מת.

המיסטיקנים והידעונים הם מעין בוראים, והמציאות של הלקוח מסתדרת לה על-פי החיזוי שלהם. האם החיזוי פירש את המציאות, או שמא המציאות הסתדרה לה על-פי החיזוי? ברור שהחיזוי יצר את המציאות של הלקוח; לטוב או לרע.

עכשיו נשאלה השאלה הלגיטימית: בכל זאת, לא תמיד החיזויים של המיסטיקנים או הידעונים מתקיימים.
למשל, המיסטיקן או הידעוני חוזים לאישה, נכנה אותה ישראלה (שם בדוי), שהיא תתגרש. ישראלה בכל זאת לא התגרשה.
לאישה השנייה, נכנה אותה מתוקה (שם בדוי), נחזה שהיא תחלה. והיא בכל זאת לא חלתה.
כיצד נתייחס לחיזויים כאלה?

כאן נכנסים לתמונה העולמות הרבים/המתפצלים, או המקבילים, של תורת הקוונטים.
בעולם אחד ישראלה היא אישה גרושה, בעולם אחר היא עדיין נשואה.
בעולם אחד מתוקה היא אישה חולה; בעולם השני היא בריאה.

תורת הקוונטים מתירה אינספור עולמות, שבהם חיים אינספור ישראלות ומתוקות זהות. העולמות הללו משפיעים זה על זה ונמצאים בדינמיקה תמידית זה עם זה.
אם כן, ישראלה הגרושה, תשפיע על ישראלה הנשואה. הנישואים בכל מקרה כבר לא יהיו טובים, ואין לצפות באיזה כיוון הם יתפתחו.

 ישראלה הגרושה בעולם אחד משפיעה על ישראלה הנשואה בעולם השני. וברור מכך, שאף-על-פי שישראלה בעולם השני לא גרושה, הרי ישראלה הגרושה בעולם הראשון משפיעה על ישראלה הנשואה בעולם השני. ישראלה נמצאת במתח ואי-שקט, אשר משפיעים גם על בעלה. אינסוף מריבות. הילדים במצוקה. כאוס מוחלט. הנישואים של ישראלה עלו על שרטון, ואין לצפות לאיזה כיוון הם יטו.

מתוקה החולה בעולם השני משפיעה על מתוקה הבריאה בעולם הראשון. מתוקה מרגישה רע: היא חשה חולשה, אזלת יד, דיכאון וכיוצא באלה. היא לא מבינה מה קרה לה. הבריאות של מתוקה התערערה,ואין לצפות לאיזה כיוון היא תטה.

אז מה עכשיו?

•  אם נחזה לנו העתיד, האם אנו יכולים לשנות אותו?
• האם אנו יכולים לחמוק מהעתיד הנחזה? או מהגורל הנחזה?
• האם העתיד הנחזה יכול לשנות אותנו ואת חיינו?
• האם הקביעה הנושנה "הכול צפוי והרשות נתונה" עדיין רלוונטית? התשובה היא לאו. הקביעה החדשה צריכה להיות "שום דבר לא צפוי [מלבד מות הגוף הפיזי] והרשות נתונה".
• ואם רק דבר אחד צפוי: מות הגוף הפיזי, אזי מה בדיוק אנו עושים עם חיינו הארעיים למען הפקת תועלת מרבית לנשמה שלנו, שהיא בת-אלמוות?
• האם אנו מוכנים לאפשר לכל אחד, לפני שאנו בודקים את מיומנותו ואחריותו, ליצור עולמות שונים עבורנו? שאולי לא נוכל כלל לטפל בהם ו/או להתמודד איתם?!
• אם הגורל שלנו משתנה עם כל מילה נאמרת, עם כל תנועה, מחשבה, מעשה שאנו עושים, ואחרים עושים באינטראקציה איתנו, אזי ראוי להתייחס בתשומת לב מחודשת לסוגיית הבחירה החופשית שלנו; האם נאפשר לאחרים לבחור עבורנו את עולמנו ואת עתידנו? או שנעדיף לבחור אותם בעצמנו.
• האם אנו פונים למיסטיקן ו/או לידעוני שידריך אותנו, יאיר לנו את התמונה ואת הדרך? או שאנו מפקידים בידיו את חיינו, את עולמנו ואת עתידנו?

אלו רק כמה שאלות, שכדאי שכל מי שעתיד לצרוך את שירותי המיסטיקנים ו/או הידעונים, ישאל את עצמו.

זוהי המציאות: קיימים הרבה עולמות; קיימים הרבה עתידים; ויש אין ספור פירושים לכל חיזוי - חיים ומוות ביד הלשון -  וזו העת המתאימה להכניס פרופורציה, אתיקה ומקצועיות לתחום המיסטיקה והידעונות.
וזו גם העת שהציבור שצורך את השירותים הללו יבין את הפרמטרים הבסיסיים שעובדים בתחומים הללו, וכך ימנע מעצמו הרבה עגמת נפש, בלבול, הוצאות כספיות אדירות, חוליים למיניהם ולעתים גם דברים גרועים בהרבה.

המטלה של האדם החדש היא למצוא את הנתיב האינדיבידואלי שלו בחייו כפרט וכאזרח העולם. מיסטיקן וידעוני אמינים יכולים לסייע רבות בהארת נתיב כזה.

הכול בטוב, אלה שונייה