חזון התיאוריה הסופית, מכניקת הקוונטים וחיזוי עתיד
חזון התיאוריה הסופית, מכניקת הקוונטים וחיזוי עתיד
הניסיון להסביר ולאגד את אפשרויות ניבוי או חיזוי עתיד יהיה בערך כמו להסביר ולאגד את כל התופעות הפיזיקאליות הפועלות ביקום; בריות חמקמקות מאין כמוהן - אינשטיין חיפש תיאוריה אחת שתתאר במדויק את הכוחות שהכיר (הכבידה והאלקטרומגנטיות), ושתתאים לתורת הקוונטים וליחסות הכללית בגבולות המתאימים, וזה ממשיך להיות חזונם של המדענים גם היום; למצוא את "תיאוריית הכול" היא תיאוריית השדה המאוחד.
ניסיונו של האדם להבין את היקום שמסביבו ואת עצמו בתוך היקום עתיק כעתיקותה של התבונה האנושית. בתוך הניסיונות האלה האדם הגיע לתובנות פורצות דרך, בפרט בכמה עשרות שנים האחרונות. בתוך כך מקובלת על החוקרים ההנחה כי האינטליגנציה, המודעות העצמית והתודעה האנושיות הן מטבען תופעות מתחום מכניקת הקוונטים, ויש להן שורשים עמוקים בתוך ה-DNA והסביבה התוך והחוץ-תאית, שנוצרה על-ידי ה-DNA.
ההבנה המעמיקה של התודעה, על מקורה האולטימטיבי ומרכיביה היסודיים, כוללת בהכרח את מכניקת הקוונטים, ובסופו של דבר, לדבריהם של מקצת מהחוקים, את תיאוריית השדה המאוחד. ברם, נכון לכתיבת מילים אלה עדיין לא נמצאה תיאוריה המאחדת את הכול. אף על פי שתורת העל-מיתרים נראית מבטיחה, הבעיה שלה שהיא פועלת בעשרה ממדים, ואנו חיים בארבעה ממדים. כך שזו תאיריה לא פרקטית לעניניינו.
מקצת הפילוסופים והמדענים מעלים סברה שתיאוריה מאוחדת אחת איננה נמצאת בתחום השגתו של המוח האנושי, לפחות לא היום. אך בל נשכח שהמדע המודרני הוא לא יותר מבן כמה עשרות שנים. אם כך, הפוטנציאל לעתיד אינסופי.
עם זאת, הגילויים החדשים במדעי חקר המוח והפיזיקה, שמתחדשים כל הזמן, מציגים לפנינו אפשרויות טובות ומשופרות יותר מאלה שהיו לאבותינו להבין את עצמנו ואת מקומנו ביקום.
אם התודעה שלנו פועלת על פי עקרון מכניקת הקוונטים, והשורשים שלה מצויים עמוק בתוך ה- DNA, הרי שנובע מכך שברמה התת-אטומית אנחנו כולנו מחוברים בשדה האנרגטי רוחש פעילות, ומסביר רבות מן התופעות "העל-טבעיות", שהן טבעיות לגמרי. כששני אנשים נפגשים, מיסטיקן או ידעוני, למשל, עם מי שבא להיוועץ בהם, נוצרת אינטראקציה בין שדות קוונטים של שני האנשים. מיסטיקן או ידעוני ברמת ידעה, חוכמה והתפתחות גבוהה, יכולים לפענח באופן משביע רצון את התמונה שהיא מעומעמת אצל המיועץ, ולהבהיר אותה עבורו, ובכך לסייע לו או לה. אבל התמונה תמיד תהיה של המיועץ, ומיסטיקן או ידעוני מיומנים ויודעים לעולם לא יערבבו את התמונה שלהם עצמם עם התמונה של המיועץ.
מיסטיקן וידעוני יכולים להשתמש בכלים ("כלי חיזוי") לצורך פירוש התמונה מתוך השדה הקוונטי של המיועץ: אסטרולוגיה, נומרולוגיה, טארוט, עצמות, אבנים, צדפים, האיי צ'ינג וכיוצא באלה. כלים הללו הם בעצם סימבולים בעלי תבניות פסיכו-פיזיות (כלומר הם בעלי מסה פיזית מודעת), שיוצרות שדות אנרגטיים - מטריקסים - שנעים כל העת (בתוך התהליכים הקוסמיים) וקשורים באופן הדוק לסוגיית הזמן הקוסמי והזמן הארצי שהם שונים (חישוב העבר תלוי בתנועה קדימה, וחישוב העתיד תלוי בתנועה הנעה לאחור. וכבר בחנתי את התופעה הפיזיקלית הזאת במאמר זה). להבין את התנועה הזאת פירושו להבין את העתיד. אפשר להסביר זאת בעזרת דימוי של עץ: אם נבין כיצד העץ מתכווץ לתוך זרע, נוכל להבין את התפתחותו העתידית של הזרע לעץ, וכך, אותם הסימבולים מסוגלים לשמש מד סינכרוניזציה בטכניקות חיזוי; הם ישויות שיכולות להציג בממד החומר/העולם-הנגלה את התהליכים המתקיימים בהשתלשלות שהסינים הקדומים כינו אותם "השתלשלות השמים הקדומים", Sequence of Earlier Heaven או Primal Arrangement. ושוב אנו נוכחים שהעתיד תמיד נסמך על העבר.
מכיוון שהעתיד נסמך על העבר, קל יחסית לזהות מגמות ונטיות לעתיד, אך אלה הן אך זה, מגמות ונטיות, ולא עתיד מוחלט. הפונקציות הללו, בדומה למכניקת הקוונטים, קובעות הסתברויות וכמובן שאינן חוזות עתיד אחד אולטיבטיבי. עתיד הוא תהליך דינאמי ומשתנה כל הזמן, הן ברמה האישית והן הקוסמית, וטוב שכך, כי זה מציב אותנו ביקום חופשי ולא דטרמיניסטי. והרי זה מן הקסם האמיתי שכל אחד מאיתנו יכול לעצב את העתיד שלו כפי רצונו ושאיפתו.
המיועץ איננו יודע את העתיד המוחלט שלו, כי אין עתיד מוחלט כזה, והמדקדקים מבין המדענים, והמיסטיקנים והידעונים יטענו שאין עתיד בכלל, אלא רק הווה, ואם כך, הרי שאנחנו למעשה נמצאים בתוך נצח, תפיסה שהיא בת אלפי שנים במסורות המזרחיות, כגון הינדואיזם, בודהיזם, זן ועוד. אם כך, המיסטיקן והידעוני יכולים לפרש ולפרוש לפני המיועץ את התמונה של עצמו, ואת ה"עתיד" שלו, אך זה מושתת למעשה על פי העבר שלו. רוצה לומר, רוב האנשים מתנהלים על פי הדפוסים של העבר שלהם, ואם לא יוצאים מן הדפוסים הישנים, אזי כל מה שהיה זה מה שיהיה. בהנחה שהמיועץ שואף לעתיד טוב יותר מהעבר שלו, המיסטיקן והידעוני, וגם הפילוסוף והמדען, יכולים לנסות לסייע למיועץ לראות וללכת על פי תבניות חדשות, ולמצוא דרך מקורית לחיים מספקים וטובים יותר.
כאן החשיבות של איכות החיבור של המיסטיקן או הידעוני אל המיועץ עליונה ביותר; הוא עקרון הכוונה ביהדות, שבדרך כלל משויך לתפילה, אך עובד על כל רמות ההוויה האנושית. וחשוב כאן ההבדל בין המושג "חיבור" ל"כניסה". במאמרי זה הסברתי שהכניסה לשדה הקוונטי של הזולת בלתי אפשרית, אבל החיבור כן אפשרי, אנחנו עושים את זה כל הזמן.
אם המיסטיקן או הידעוני מתחברים למיועץ רק מתוך אגו, שאיפה לרווח כספי, שליטה ברמה כזו או אחרת על המיועץ וחוסר ידיעה וידע מספיקים בנושאים המטאפיזיים, או חלילה הולכת שולל את המיועץ, הרי שברור שלא זו בלבד שיעוץ כזה לא יהיה אמיתי ואמין אלא שהוא אף עלול להזיק ; רמה כזאת מכונה ביהדות רמת הטומאה. הרמה הזאת יכולה להיות מוסברת בדרך מדעית כאנטי-חומר, או אנטי-חלקיק (כל חלקיק [אטומי] שהוא), או אנטי-יקום או אפילו חור שחור; תופעות שהן ניטרליות לגמרי ומהוות מרכיבים בתוך המכלול קוסמי/רוחני;מטאפיזי ופיזי: הן לא טובות ולא רעות. אולם הן קורסות ל"רע" או "טוב" כשהן עוברות דרך התודעה האנושית. כל אדם באשר הוא יכול לטפח את האיכויות הטובות וגם הרעות.
אם, למשל, המיסטיקן או הידעוני יאבחנו שקיים כישוף על המיועץ, וכפתרון יציעו הטלת כישוף או טיהורו, החזרת אהבה וכיוצא באלה, בעלות של כך וכך שקלים (לא רלוונטי לצורך הדיון האם זה הרבה או מעט שקלים), הרי שברור שאלה לא יהיו מיסטיקן או ידעוני אמינים, ואותנטיים ומתקדמים.
מיסטיקן או ידעוני אמינים, אותנטיים ומתקדמים, תמיד יתחברו למיועץ ממקום של הידע המתקדם של תקופתם, ממקום של אהבה, ענווה, חמלה, רצון לסייע ועם זאת יבקשו להותיר בידי המיועץ בחירה ורצון חופשיים. זהו ייעוץ פחות סנסציוני, אך הוא היחידי שיכול באמת להועיל לפונים לשירותיהם של המיסטיקנים והידעונים; רמה כזאת מכונה ביהדות רמת הקדושה. הרמה הזאת יכולה להיות מוסברת בדרך מדעית כיצירת בריאה; כאשר שני אלמנטים (אטומים) של היועץ והמיועץ יוצרים אלמנט שלישי: רמת תובנה גבוהה יותר אצל המיועץ, שמסוגלת להניע את המיועץ לנקוט בחשיבה ופעולה שיכוונו אותו לעבר החיים הטובים שהוא או היא משתוקקים להם.
רק בטוב, אלה שונייה
מקורות:
הפיזיקה של הבלתי אפשרי, מיצ'יו קאקו, אריה ניר, 2010
האב, הבן והגן, מאט רידלי, זמורה ביתן, 2009
חזון התיאוריה הסופית, סטיבן ויינברג, עם עובד, 1997
מעבר לגבול התודעה, טימותי פריס, ספריית מעריב, 1992
