חלומות אמת ידברו
פענוח חלומות בדרך הנשמה והמדע
אפשר לפענח את החלומות בדרכים רבות, וכל הדרכים יכולות להיות נכונות, מכיוון שהחלום הוא מסע לרמה אחרת של מודעות, שבה הדברים הם ארכיטיפיים וסימבוליים. הסימבול מגדיר דברים רבים ואפשר לפענח אותו באופנים רבים, אך כאשר אנו מבינים את השפה הסימבולית לעומק אנו יכולים להבין בקלות את ההבדל בין פירושי חלום פופולאריים ובין פענוח חלומות מדעי. הפירוש שנובע מתוך הפענוח המדעי שונה, מכיוון שהוא עובד כמו פסיכותרפיה, בכך שהחלק הלא-מודע החכם בנפש שלנו מראה לנו בחלומות שלנו כל מה שאנו צריכים, כדי שנוכל לראות את הטעויות שלנו ואת הדרך לתקן אותם.
על-פי שיטתו של קרל יונג, הפסיכואנליטיקן השוויצרי המפורסם, פענוח חלומות מדעי הוא למעשה פסיכותרפיה שלעולם אינה מכזיבה כי היא מציגה תרגום מדויק של השפה שבה משתמש הלא-מודע כדי להציג לפני המודע שלנו את ההשפעות המזיקות של החלק הקמאי והפראי של האנטי-מודע. פענוח כזה פעול כמו רפואה לנפש מכיוון שהוא מסביר למודע הבלתי-מפותח של האדם את המשמעות האמיתית של חייו.
לחיים ומוות יש משמעות ברמה של הנשמה וברמה המדעית. שום דבר לא קורה ללא משמעות, ובכך שנפענח את החלומות שלנו דרך הרמות השונות נוכל למצוא תשובות לתהיות, לבעיות ולטעויות שלנו, ואף מרפא לסבל שלנו.
כדי לפענח בדיוק את החלומות חייבים להכיר את מבנה נפש האדם ואת הארכיטיפים הפועלים בה. בלעדי כך העיסוק בפענוח החלומות יהיה משחק סרק, שלא יתרום מאומה לחולם.
אלה הם מקצת השחקנים הנפשיים הראשיים בדרמת הקיום האנושי שלנו.
על מנת להגשים את שאיפת הנפש להגיע לאיחוד העצמי, מומלץ לכל אחד מאיתנו להכיר היטב את השחקים. לכתוב תסריט חיים משובח ולביים אותו במצוינות מרבית. אם האדם לא ישכיל לעשות שאת, השחקנים הללו יכוננו אוטונומיה בנפשו וישחקו את משחק חייו על-פי האימפרוביזציה הכאוטית שלהם. מצבים כאלה מייצגים חוליים נפשיים שונים ומשונים, והאדם עצמו ימצא בסבל וייאוש קיומיים.
אחד המקומות היעילים ביותר להכיר את השחקים הללו הוא בחלומות שלנו.
החלומות מפגישים אותנו עם אותם השחקנים, שהם הארכיטיפים שפועלים מעבר לקיום האישי שלנו. הם פעולים במרחב ה"טרנס-פרסונלי".
יונג הוא זה שטבע את המושג "טרנס-פרסונאלי", כלומר: מעבר לאישי. הוא התכוון למושגים ארכיטיפים תרבותיים אבל למעשה הוא הבין שהמטענים הסמויים שלנו נמצאים הרבה מעבר לקיום הפיזי ולהיסטוריה המוכרת שלנו. הוא הבין שתיווך בין האני לאותם מטענים שמעבר לאני אינו מחייב התנסות דתית, אך נוכח שהכלים המדעיים לא צלחו. במלאכת התיווך הזו פועל הגיון אחר, המבטל את חוקי הלוגיקה ואינו מציית למבחנים אמפיריים.
ההיגיון הזה פועל בחלומות. ריפוי בחלומות הוא למעשה תרפיה טרנס-פרסונאלית. אך כדי להיות מסוגלים לריפוי כזה, חייבים להבין את שפת החלומות.
לשם פענוח חלומות מדעי לא זו בלבד שחייבים להכיר את שפת החלומות, את מבנה הנפש והארכיטיפים, אלא חייבים גם להיות חדורי אמונה באינטליגנציה נעלה מזו של האדם (לאו דווקא דתית [במיוחד לא דתית במובן של הדתות הממוסדות]), בעלי מוסר פנימי גבוה ופילוסופים.
המחוזות של הלא-מודע, שמבוטאים בחלומות, מכילים תכנים אפלים ומרעים, שבהם מפלצות מאיימות לטרוף ולבלוע. כדי להיות מסוגלים להלחם איתם, אדם חייב שיהיה לואמונה עמוקה אמיתית בטוב. זוהי הדרך היחידה שבה המפלצות לא יוכלו לטרוף את האדם (את הנפש והבריאות הנפשית שלו). כמעט כל המיתוסים כולם, גם המודרניים, מספרים את הסיפור הזה.
מהו הדבר החשוב ביותר בחיים? כמובן, כולנו נוטים להשיב "אושר". אך קודם כל עלינו למצוא שלווה. כלום אינו בעל חשיבות כמו השלווה – שלוות נפש, שהיא הפן ההפוך לפן המרע של הנשמה שהוא אלים, גס והרסני.
בסיוע פענוח החלומות המדעי אנו לומדים להיות סבלניים וסובלניים, לומדים לסלוח באמת, להיות שלווים וחכמים, ובעלי ערכים נעלים רבים, שמבוזים ומנוצלים לרעה בחברה האכזרית והאדישה שלנו.
כאשר אנו משתמשים בפענוח החלומות המדעי אנו לומדים להעניק חשובות לפילוסופיה, רליגיוזיות, יופי, שלום וחיוביות. אנו מתחילים להכיר במשמעות האמיתית של הקיום שלנו וכיצד אנו יכולים להיות קרובים לטוב ולאור ותמיד להיות עם שלום ושלווה פנימיים.
אך הכי חשוב, השימוש בפענוח החלומות המדעי מאפשר לנו להירפא מחוליים רבים, פיזיים ונפשיים, בכך שנפנה למרפא הפסיכולוגי המשובח מכולם: הלא-מודע, שמייצר את החלומות שלנו.
כריסטינה ספוניאס גורסת, שנוכל לבטח להירפא ולרפא אחרים אחרי שנלמד את השיטה של יונג לפענוח החלומות, ואחרי שנלמד את הסיבה מדוע הלא-מודע שולח לנו את החלומות, אם נוכל לעקוב אחרי ההדרכה של הלא-מודע בחלומות שלנו.
כריסטינה ספונאיס פיתחה את שיטתו של יונג לכדי שיטה רחבה וסדורה, שעם עובדים איתה נכון אכן אפשר למצוא שלווה וריפוי.
עם זאת יש להבין, שכמו עם כל ריפוי, גם ריפוי בעזרת חלומות עשוי לקחת ימים, שבועות ואף שנים. חובה להצטייד בסבלנות, ברצון, במחויבות ובעיקר במשמעת.
כאשר מתחילים לעבוד עם חלומות, חשוב להבין דבר אחד בעל משמעות קריטית!
החלום הוא של החולם? כל חלום חייב להיות מפורש באופן בלבדי לאדם שחולם אותו,
ולהתאים את פירוש הארכיטיפים המופיעים בחלום, לאדם שחלם אותו ולחייו. ארכיטיפ מסוים יכול להיות מפורש באופנים שונים אצל חולמים שונים. אין דבר כזה כמו פירוש חלום על-פי סמלים סטנדרטיים!
למה לחלום?
בזמן העירות המוח מקבל גירויים ממקורים שונים ורבים. כל הגירויים הם בכמות שלא ניתנת לעיבוד מיידי. המֵחְשָב mind משתמש בסדר עדיפויות ומציג לנו את אלה שזקוקים לתשומת לב מיידית (התינוק בוכה, המכונית התקלקלה, הדרישה של הבוס) כך שנוכל לתפקד בהתאם.
אולם הגירויים שאיננו שמים לב אליהם בכל זאת נרשמים על-ידי המוח, אך ברמה הלא-מודעת. כך קורה גם לרגשות שלנו. אנחנו מודעים למקצתם ומדחיקים את האחרים.
בנוסף לכל הגירויים שהמוח חייב לעבד, הוא גם אחראי לתפקודי הגוף, הוא זוכר. יש להודות, זו עבודה קשה.
בלילה, כשהגוף נמצא במנוחה, המֵחְשָב ממשיך לעבוד. כאשר המוח אינו מתרכז בפעולות הנדרשות בזמן ערות: לטפל בתינוק, לתקן את המכונית, להדפיס את המכתב שהבוס דרש), המוח מתרכז בעיבוד של כל הגירויים והרגשות, ובו זמנית מקיים את חום הגוף, הנשימה וכיו"ב.
חלימה היא כישור ייחודי של המֵחְשָב לעיבוד נתונים וגירויים שנתקבלו בערות.
אך החלום הוא הרבה יותר מזה.
בחלימה מעובדים כל הרגשות שהודחקו, הטראומות, הפחדים, הטעויות, העיוותים וכיו"ב, כך שנוכל לטפל בהם.
זהו ארגון פשוט ואלגנטי. אך אם לא תזכרו את החלומות שלכם, ולא נפרשו אותם נכון, תפספסו הזדמנויות פז ללמוד על עצמכם, על חייכם והתנסויותיכם, ותפספסו את השימוש ברופא היעיל ביותר לריפוי הנפש שלכם.
למֵחְשָב mindהחלימה שלכם יש גישה למידע שאינו זמין בחיי ערות. הוא יכול לגלות לכם מידע אודות עצמכם, להביא למודעות עצמית וריפוי עצמי.
החלומות הם מקור להשראה, חוכמה ושמחה.
החלומות אמת ידברו
בדומה לכל לימוד של שפה זרה רק שחייבים ללמוד את שפתם. אדם שלא למד סינית, למשל, לא יבין אם ידברו אליו בסינית. כך גם שפת החלומות. חייבים ללמוד אותה.
החלומות מוצגים בדימויים ובתמונות מטפוריים ואין להבינם כפשוטם.
לפעמים החלומות מזהירים בפני סכנה, אך אם תשימו לב לחלום ותשנו את דרככם הסכנה לא תתרחש.
בחלומות עולם תכנים אפלים אודות עצמכם, אודות עברכם, ילדותכם, הוריכם וכיו"ב. החלום עשוי לשפוך אור על כל המקומות האפלים האלה. זהו חומר מפחיד ולרוב יש רתיעה מהתמודדות ועבודה עם המקומות הללו. אך רק העיבוד הנכון שלהם יכול להבטיח לנו מטמורפוזה וכתרסיס אמיתי, ובכך להפוך לעצמי האמיתי שלנו, כזה שנועדתם להיות מטבע בריאתכם האלוהית.
לשם עבודה עם חלומות צריך ללמוד לזכור אותם. זוהי אמנות בפני עצמה. זכירת חלומות יכולה לסייע לכם להיות אנשים יותר אסרטיביים ויצירתיים. בכך שתזכרו את החלומות שלכם, אתם מבטאים וניצבים מול הרגשות שלהם. זכירת חלומות יכולה לסייע לכם התייצב מול ההיבטים המודחקים והטראומטיים של חייכם.
זכירת חלומות חיונית למי שבאמת רוצה לעבוד איתם. לשם כך דרושה התמדה, מחויבות ומשמעת מסוימת. חמש דקות אחרי סיום החלום מחצית התוכן שלו נשכחת. אחרי עשר דקות, 90% מהחלום נשכח.
כיצד לזכור חלומות
בתחילת העבודה עם חלומות יש כמה המלצות שיסייעו לכם לזכור אותם:
• בלילה, לפני שנרדמים, יש לומר לעצמכם בקול רם או במחשבתכם: "בבוקר אזכור את החלום שלי".
• מומלץ החזיק יומן חלומות ולרשום בו את החלום דבר ראשון בבוקר על כל פרטיו, אפילו השוליים ביותר. ציינו את הרגשות וההתרשמויות שחוויתם בחלום, הצבעים וכיו"ב.
• בטחו באינסטינקטים שלכם! אם משהו בחלום מופיע כחשוב, קרוב לוודאי שהוא אכן כזה. אל תאפשרו לצד הרציונאלי שלכם לשכנע אתכם אחרת.
סיוטים
ילדים בגילאים שבין 3-8 מועדים במיוחד לסיוטי לילה.
אנשים בעלי הפרעת חרדה ו/או עברו טראומה, מועדים גם הם לסיוטי לילה.
סיוטי לילה נפוצים אצל הילדים מכיוון שזו תקופה של התפתחות נפשית, שבה כולנו מוכרחים ללמוד להסתדר עם הרגשות הגולמיים של הנפש: תוקפנות, זעם, קנאה וכיו"ב.
גם אנשים מבוגרים לא מעטים חווים סיוטי לילה.
סיוטי לילה, יכולים לתת רמז אודות סיוטים באופן כללי, מכיוון שבמונחים פסיכו-דינאמיים הסיוטים מייצגים תיאור גרפי של רגשות גולמיים כגון תוקפנות, זעם, קנאה שלא שולבו בתוך החלק המודע של הנפש. לכן אנחנו נוטים לפגוש את ההיבטים ה"מכוערים" האלה של החיים הלא-מודעים שלנו כדימויים מבעיתים, שנחכם אנו עומדים חסרי-ישע וחסרי אונים.
הסיוטים הטראומתיים עלולים להופיע כתסמינים של לחץ פוסט-טראומתי (PTSD). סיוטי לילה חוזרים ונשנים המתרחשים בעקבות טראומה מכילים רוב הפעמים נושאים סימבוליים, אשר משקפים את הטראומה המקורית ומתייחסת לאיום על החיים, איום של נטייה או מוות, או איבוד הזהות העצמית.
מכיוון שכך, סיוטי לילה טראומתיים חייבים להיות מטופלים באופן שונה מחלומות אחרים. אין זה מספיק "לדעת" רק באופן שכלתני את הסיבה הפסיכולוגית לאותם הסיוטים. האירוע הוא טראומתי משום שהוא מפר את התחושה הקודמת הבטוחה - המשלה – של "העצמי". לכן, על מנת להחלים מטראומה, יש צורך לנקוט ביוזמה כדי לעשות שינוי מודע בחיים לסיגול ניפוץ האשליות (של החולם) אודות החיים.
יש המאמינים שטבעם של הסיוטים הוא גם פסיכולוגי.
כשחווים סיוטים חמורים יש צורך בדרך כלל לפנות לעזרה מקצועית.
עם זאת, עם ידע מתאים ניתן גם לטפל בהם לבד, או בסיוע אדם מומחה בפתרון חלומות מדעי.
מומלץ ליצור סוף חדש לסיוט ולכתוב אותו. יש לשים לב, צריך לכתוב סוף שליו ורגוע. צריך לזכור שבסיסו של הסיוט ברגשות גולמיים כגון תוקפנות, זעם, קנאה שגורו על-ידי הטראומה. מטרתו של הסוף החדש הוא "לאלף" את הרגש ולא סתם לפרוק אותו באלימות ו/או נקמה.
את הגרסה החדשה של הסיפור יש לשחר ולחזור עליה כל לילה לפני השינה. ככל שעושים את זה קרוב יותר להירדמות, כך יש לסיפור החדש יותר השפעה.
קרוב משפחה של סיוט הלילה הוא החלום המטריד. החוויה עמו קלה יותר מאשר עם סיוט, אך גם היא איננה נעימה.
אפשר לטפל בחלום מטריד באותה דרך שמטפלים בסיוט.
חלומות ומיתוסים הם צביר של דימויים ארכיטיפיים. הם אינם הרכב שנעה על-ידי אמן שתכנן אותם למען השפעה אמנותית או מקנה מידע. חלומות ומיתוסים קורים לאנשים. הארכיטיפים מדברים דרכנו. זוהי נוכחות ואפשרות בעלות "משמעות". בזמנים עתיקים, (ובתרבויות מסוימות נהוג כך עד היום) "קראו להם "אלים" ו"אלות".
מהו ארכיטיפ? יונג גילה שלאנשים "מצוידים" במבנה נפשי פרה-מודע שמאפשר להם להגיב בצורה אנושית. פוטנציאלים יצירתיים הללו ממומשים (או מוגשמים) כאשר הם נכנסים למודעות כדימויים.
קיים הבדל חשוב ומהותי בין ה"מערך הלא-מודע הטרם-קיים" וה"דימוי הארכיטיפי". הארכיטיפ עשוי להגיח למודעות בוריאציות אינסופיות. כלומר, ישנם מספר ארכיטיפים או תבניות בסיסיים מועטים הקיימים ברמה הלא-מודעת, אולם ישנם אינסוף דימויים ספציפיים שמצביעים בחזרה לאותם ארכיטיפים או תבניות מועטים. מאחר שהפוטנציאלים הללו למשמעות לא נמצאים תחת הבקרה של המודע, אנו עלולים לפחד מהם ולהתכחש לקיום שלהם דרך הדחקה. זוהי הנטייה הבולטת אצל האדם המערבי המודרני, השואף לחיות את חייו באופן רציונאלי לגמרי ותחת פיקוח ושליטה שכלתניים.
הדרקון מאיים על הגיבורה, קלף המרכבה בטארוט
הגיבורה אילפה באהבה את הדרקון והפכה אותו לחיית הכוח שלה, קלף הכוח בטארוט
מהיכן מגיחים הארכיטיפים?
בעבודותיו המוקדמות ניסה יונג לקשר את הארכיטיפים לתורשה והתייחס אליהם כאינסטינקטואליים. לאמור, אנחנו נולדים עם התבניות הללו אשר בונות את הדימיון שלנו והופכות אותו לאנושי באופן מובהק. ארכיטיפים אפוא קרובים מאוד לגוף שלנו. אולם בעבודותיו המאוחרת יונג היה משוכנע שהארכיטיפים הם פסיכואידים, לאמור, "הם יוצרים חומר (טבע) ונפש (פסיכה). במילים אחרות, הארכיטיפים הם כוחות אלמנטליים רבי- עוצמה, אשר משחקים תפקיד חיוני ביצירת העולם והנפש האנושית כאחת. העתיקים כינו אותם רוחות אלמנטליים Elementals.
כיצד פועלים האריכטיפים?
יונג מצא את התבניות והדימויים הארכיטיפיות בכל הזמנים ובכל התרבויות, החוצים אותם לאורך כל ההיסטוריה האנושית. הם מתנהגים בהתאם לאותם החוקים בכל המקרים. יונג טבע את העיקרון היסודי "הלא-מודע האוניברסלי" כדי לתאר את העובדה הזאת. אנחנו איננו אינם מצוידים בלא-מודע אישי נפרד. אנו חולקים את הלא-מודע האוניברסלי. הנפש מושרשת בתוך הלא-מודע בדיוק כפי שהעץ מושרש באדמה. תארו לעצמכם את הלא-מודע האוניברסלי כמו מחשב. המיינד שלנו הוא מדריך-משנה למדריך הראשי. אם נביט עם "שטח העבודה" האישי שלנו, נמצא בו הרבה חומר שהוא ייחודי לחוויה הקיומית שלנו – שיכול היה לקרות רק לנו – אך הוא נוצר בהתאם לתבניות אוניברסאליות.אם יהיה לנו אומץ לחפש את המקור שאליו "הסיפור" שלנו שייך, אנחנו מתחילים לגלות עוד יותר תבניות לא-אישיות ואוניברסאליות. המדריך של המחשב הקוסמי, שאליו יש לנו יכולת גישה, מלא במיתוסים של המין האנושי.
האדם המודרני מפנטז שהוא נמלט מהמיתוס דרך ההכחשה המודעת שלו לגילויים הדתיים לטובת דת רציונאלית טבעית (מדע טבעי natural science). אולם הארכיטיפ של הדתיות במובן רליגיוזי, שריר וקיים בתוך נפש האדם. אבל יש הבדל מהותי בין דת כארגון חברתי ממוסד ובין הארכיטיפ הרליגיוזי.
המילה religion פירושה religio (לטינית). re-ligio פירושו לקשור ביחד, להתחבר, להיות ביחד. יש צורך להבין את החוכמה שבדעת.
החוכמה העתיקה של הדתות הטבעיות, שכה מבוזה היום, הכילה את הרליגיוזיות הקוסמית. הדתות הממוסדות עשקו את האדם מתוך החוכמה הזו, והותירו אותו ערום ועריה – כשהן שולטות עליו בלא מיצרים.
לידת החדש (טרנספורמציה) יכולה להצליח רק אם החוכמה העתיקה תתמזג עם האינטלקטוּאליוּת והטכנולוגיה המודרניות. רק אם האידיאולוגיות, דוגמות, כתות, משטרים ודומיהם ישחררו את השליטה שלהם ויאפשרו לאדם לחוות את החיים באופן ישיר וחי. רק אם יתאפשר לאדם להתקשר-מחדש לאימא אדמה, לכבד את כל הקיים בה: חי ודומם, כי כולם והכול הם הבריאה של האינטליגנציה הקוסמית (אתם יכולים לקרוא לה בכל שם שתרצו). אף אחד ושום דבר אינם עודפים או מיותרים. זהו הזמן לדעת אמיתית. זהו הזמן להחזיר את ה"עין" לדת ולעשות את החיבור מחדש.
אולם די שנחשוב על הראשית שלנו, המפץ הגדול, מפץ קוסמי. זהו דימו שממנו ההיגיון יכול להתחיל לעבוד, אך כשלעצמו אינו אמירה רציונאלית. הוא אינו אלא מבנה מיתי.
תארו לעצמכם את האבולוציה של האדם. אבות האדם הגיחו מהימים והאוקיינוסים, ואלה בתורם הגיחו מתוך המרק הקוסמי של ה-DNA. רוב המיתוסים של הבריאה מתחילים גם הם עם אותו הדימוי של האדם העולה והנוצר מתוך המים הקמאיים.
בראשית התנ"כי, שאינו אלא גרסה משוכתבת כמעט מילה במילה של אפוס הבריאה הבבלי אנומה אליש מתוגם לעברית "בעת ממעל"Enuma Elish .
בתבות המערבית בני אדם מכנים את עצמם גם persons. מילה הנובעת מהמילה הלטינית persona. המונח נגזר מה"מסכה" של דיוניסוס אל פגאני קדום, וגם אריטיפ. האדם המודרני לובש מסכות! המציאות מוסתרת בתוך האפלה של המסתורין. גם זהו מבנה מיתי.
בתרבות של המזרח הקדום, שהעמים השמיים נמנים איתם, בני אדם מכנים את עצמם "אנשים". "איש" נגזר מן מהמונח השומרי SIN AU, אוSIN AN – משמעו "משמיים" "ממעל". SIN היה אל שמשל בסיני, מכאן השם "סיני". (ראה אנומה אליש וגם "בעת ממעל"), שבתורם נגזרים מן השפה שאותה הביאו האלים לכדור הארץ; וזהו לא מיתוס, אם כי מי שבוחר לראותו ככזה רשאי לעשות כן.
הרי כל הדתות המודרניות של בני-האדם אינם אלא מיתוס. וזו גם הטרגדיה של בני האדם. מצד אחד הם הגיעו לרמת פיתוח טכנולוגי המשתווה לזו של האלים עצמם, מאידך, המבנה הנפשי שלהם עוד לא עבר את שלב המיתוליגיזציה. בני-האדם עדיין מאמינים ב"אלים" ו"אלות", בדיוק כמו בעבר הלא-רחוק שלהם. אלא שכעת הם עושים רציונאליזציה מן המיתוסים שלהם, ומאמינים שהם דתות [ממוסדות מקובעות]. כל קבוצה והמיתוס שלה, שבשמו היא מוכנה להשמיד את הקבוצה האחרת, בשם האל האחד שלה, בהנחה שהאל של הקבוצה השנייה (או הנביאים שלה) הוא אל שקרי ולא אמיתי.
קרל יונג וג'מס הילמן הבחינו בריבוי פוליטאיסטי רחב של ארכיטיפיים בנפש האדם.
בעבודת החלומות שלי אני נצמדת למבנים הארכיטיפיים הפתוחים של יונג והילמן, ומאפשרת לדמיון להפליג בספינה החופשית שלו על פני מים סוערים של הנפש.
החלום הוא של החולם ושלו בלבד, נוכח תמיד במסע הרוחני שלו ומדריך אותו. החלום הוא הקול הלוחש של הנשמה. מכיוון שכך, אף על פי שיש כמה הסכמות מקובלות על טבעם של האריכיטיפים, בכל זאת, נכון תמיד לפרשם על רקע עולמו האינדיבידואלי של החולם.
ארכיטיפ המשפחה
* האב: קשוח, קפדן, בעל עוצמה, שולט, שומר וכד'.
* האם: מזינה, ענוגה, רכה, מכילה, מטפחת, שומרת, אך לפעמים גם טורפת.
* הילד: ילדות שלנו וכן היבטים של הילדות המשותפים לכל המין האנושי, הילד האלוהי, דמות צעירה של גיבור וכד'.
* האב, האם והילד, מהווים ביחד את ארכיטיפ השילוש המקודש, שהספרה 3 בנומרולוגיה מייצגת אותו.
ארכיטיפ חברתי
* הגיבור או הגיבורה: מייצג את ארכיטיפ האגו היוצא למאבק [במפלצות, החלקים המרעים, הקמאיים הלא-מודעים] כדי להתגבר על כוחות הלא-מודע ולשלוט עליהם על-ידי מודעות.
בתחילת המסע הגיבור יוצא למאבק במפלצת. הוא חייב להרוג אותה, או להפוך אותה לבת-ברית. אם הוא הופך את המפלצת לבת-ברית, הרי שהוא זוכה לכוחות וכישורים מופלאים וגדולים – כך הוא, כשאדם "מאלף" את הכוחות של האנטי-מודע, הם הופכים לכוחות עוצמה וחוכמה אדירים.
מקצת הדימויים המופיעים בחלום
* העלמה: העלמה הנצחית והצעירה, אביב הנעורים, התחדשות, יופי, הבתולה, החיות שלה מסייעת לגיבור לגבור אפילו על מוות.
* המכשפה: מייצגת את הפן המרע, המחבל וההורס בנפש האדם, המכשפה מוכרחה למות בסוף הסיפור או המיתוס.
* הזקן החכם, או הזקנה החכמה: מייצגים את הפן החכם והמנוסה של נפש האדם, את רוחו הנעלה.
* תעלולן trickster: ארכיטיפ נפוץ, מייצג את הפן המוליך שולל, מתחבא ופורץ לפתע כמו משום מקום, כמו גנב, ומפתיע ברגע הכי פחות צפוי, לכן במסורות רבות המיתוס של התעלולן מיוחס לנושא המוות עצמו.
ארכיטיפ בעלי החיים
* כלב: מייצג נאמנות [של האיד המאולף], אך עשוי גם לייצג התנהגות לא מוסרית, מפני שהוא מזדווג ללא הבחנה.
* זאב: טבע פראי קמאי חופשי; לחיוב ולפעמים לשלילה.
* חתול: מייצג שנינות ופקחות.
* סוס: מייצג אומץ, אצילות, בריאות (בריא כמו סוס).
* שור: בריאות (בריא כמו שור), לפעמים יכול לייצג עומס ועייפות.
* דג: שפע, מזל טוב. לפעמים יכול לייצג ביישנות (שותק כמו דג).
עוד ארכיטיפים נפוצים
* ים, אוקיינוס: מייצג את ה-psyche הנזילה, העמוקה והאינסופית, עשוי גם לייצג טירוף, שיגעון.
* מעיין: כוח רוחני, התחדשות, תקווה.
* גשם: כוחות מטהרים, ברכה, תקווה, מן.
* הערה: כפי שבוודאי שמתם לב, דימוי יכול להכיל כמה משמעויות, לפעמים לכאורה פרדוקסאליות וסותרות, אבל בעולם החלום הן יכולות להתקיים אלה בצד אלה, ואלה עם אלה (כך הן יכולות לנהוג גם בעולם העירות, מסורות השבטיות וגם הזן, למשל, חיות עמם בשלום. הפרדוקסים קשים לעיכול למודעות המערבית. בכל אופן, אנו יכולים להתקרב להבנתם של דימויי החלום רק על רקע החלום והחולם עצמו.
• התוכן של המאמר, הן מהיבט רפואי והן אחר, הוא בבחינת מידע בלבד, ואינו בא במקום טיפול ו/או ייעוץ רפואי, והוא על אחריות הקורא בלבד. ראה הבהרה משפטית
חלמתם חלום וברצונכם לפתור אותו? התקשרו לאלה שונייה
אפשר גם בטל': 018-449-0179-88737 שלוחה 37, עלות לדקת שיחה 9.90 ₪
© כל הזכויות שמורות, המאמר הוא קניינה הרוחני של אלה שונייה.
התמונות באדיבות: www.themesshed.com