לתשומת לב: הקטעים כאן מובאים מספר החניכה הגדולה לשם הדגמה. אין להעתיק ו/או להשתמש בהם בשום צורה ואופן. כל הזכויות שמורות לאלה שונייה ©

החניכה הגדולה

פענוח צופן הנשמה על פי הקבלה ומסעהּ בעולם הגשמי עם הטארוט

ששת התכליות של הספר:

1. לימוד אזוטרי ואקזוטרי מעמיק של 22 קלפי הארקנה הגדולה של הטארוט.
2. חניכה מקודשת לאמת, ריפוי וגילוי עצמי, ובעקבות כך:
3. הרחבת המודעות והעמקתה וצמיחה אישית ורוחנית.
4. שחזור גלגולים: פענוח צופן הנשמה ומסעהּ בעולם הגשמי.
5. הגות וחיזוי.
6. הכרת אבני החושן ויצירת קמע למסע הרוחני בהתאם לשער הרוחני האישי.

לדוגמה:

  שער 3: הכוהן הגדול

החניכה בשער 3

המשמעות האזוטרית של שער 3

המשמעות האקזוטרית של שער 3 ותסריטי מעבר אפשריים בו

 קטעים משער 3:

הכוהן הגדול – 5; שער רוחני – שער האשליה הרוחנית, קדוּשה, בהירות רוחנית, לימודים, השכלה, פילוסופיה, טקס, רליגיה, דעת, הוראה, הדרכה או ייעוץ רוחני, הנהגה רוחנית, הבחנה אמיצה מיהו באמת בעל סמכות המפתחות, מסורת, ממסד דתי, קהילה.

החניכה בשער 3

שער 3 הוא בין המורכבים ביותר לאדם המודרני, ורבים אכן מתקשים לעבור אותו. הרבה יותר קל לעבור בשער 2, להסתגל ולעמוד בדרישות של הקיסר, המייצגות את החוק והסדר החברתי, מאשר לעבור בשער 3, לאמץ את המסורת והלימודים של  הכוהן הגדול, ואחר כך להיווכח שהם לא נכונים ולא מתאימים לנו, אם אנחנו מבקשים להיות נאמנים לעצמנו ולנשמה שלנו. אך העידן החדש קורא לעשות כן, כי זהו אחד השערים החשובים להיכנס דרכם לתוך קיום מיטיב, שיניח בסיס לאנושות מוארת ואינטליגנטית יותר. תשומת הלב בשער 3 מופנית לעולם הרוחני הפנימי שלנו, העומד בצד ההיגיון והעולם החיצוני ואינו מזניח אותם. הנשמה שלנו זקוקה להזנה רליגיוזית,[1] זהו הצורך הטבעי של האדם. ברם, המזון של הנשמה אינו יכול להיות מעובד ומיד שנייה, אלא טרי ואותנטי, שאין למצוא כמוהו במסגרות ממוסדות, אלא רק בתוך החוויה האישית האינטימית שלנו, עם ביטויי האלוהות הרבים שבה, שמתוכם נגבש את הקדושה הפרטית של עצמנו. להזין את הנשמה שלנו ברגישות ובתשומת לב הראויים, היא המשימה החשובה שלנו בשער 3.

המשמעות האזוטרית של שער 3

הכוהן הגדול

בקלף הכוהן הגדול מופיעות לראשונה עוד דמויות מלבד זו המרכזית. שני הנזירים הכורעים ברך לפני הכוהן הגדול מסמלים את ארכיטיפ התאומים או התאומים הקדושים. כאשר ארכיטיפ כזה מופיע משמעו שבתודעה שלנו עלתה קליטה חדשה שלא התקיימה עד כה; אנו נעשים מודעים לה כי אנו זקוקים למשהו חדש ומסוגלים לעבד אותו ולהפנים אותו. הערגה הרליגיוזית היא נטייה טבעית של האדם, ובשלב הזה במסע הנשמה הוא מוכן לצאת לחיפוש הרוחני, המיוצג על ידי שני הנזירים. גלימתו של נזיר אחד מעטרת בשושנים אדומות; הוא בא לדרוש בעניינים גשמיים. גלימתו של הנזיר השני מעוטרת בחבצלות לבנות; הוא בא לדרוש בעניינים רוחניים. האם אנו עדים לקונפליקט בין הגשמי לרוחני? לא בהכרח. בשלב הזה של המסע הממד הגשמי והרוחני עדיין נתפסים כנפרדים, ואף-על-פי שיש כבר התחלה של התעוררות רוחנית לממד הנשמה, השילוב ביניהם עוד לא מגובש. התספורת של החניכים, שכה אופיינית לנזירים, החושפת את קודקוד ראשם המוכן לקליטה משמיים, מעידה גם היא על מוכנות רוחנית. ודווקא ראשו של הכוהן הגדול כמו חסום לקליטה רוחנית על ידי הכובע הכבד בצבע צהוב, המסמל חשיבה לוגית רציונלית.

כתבים עתיקים כחדשים ממסורות רוחניות ואזוטריות שונות ברחבי העולם, גורסים שבקודקוד הראש נמצאת הנקודה הפונטנלית (מלטינית, "מעיין קטן"), שדרכה מתאפשרת נביעת החוויה המיסטית העמוקה המתוארת כ"רוח אלוהית שלווה" או כ"מעיין אקסטטי" הניתך בשטף רוחני על גופו הפיזי והרוחני של החניך. במסורת ההינדואיסטית, האנרגיה הזאת מכונה קונדליני, אנרגיה נקבית קמאית. החניך היוגי מעורר את אנרגיית הקונדליני בתהליך ארוך ומייגע המכונה "הכרה עצמית". כאשר הכרה עצמית מתרחשת, הקונדליני עולה במעלה חוט השדרה כמו נחש מתפתל עד לצ'אקרת הכתר, מתפרץ ושוטף את החניך היוגי במעיין של שמחה ואקסטזה. המסורת היהודית של חבישת כיפה בדיוק על המיקום של הנקודה הפונטנלית נובעת מאותם מקורות עתיקים נשכחים לדת היהודית.

השלב במסע הנשמה שבו מתעוררת הרוחניות והצורך הרליגיוזי מסוכן ביותר, כי החניך הרוחני עלול להישאב לתוך דוגמות ממוסדות שאין להן ולא כלום עם יצירת נשמה.

הארכיטיפ של הכוהן הגדול ייצג בדתות העתיקות שער רוחני, קדושה, לימודים וחניכה לאמת. בחברות שבטיות הייצוג הזה נשמר גם היום, אך הוא נעשה נדיר ככל שהחברות האלה הולכות ונעלמות מן העולם. היעלמותו של הכוהן הגדול האותנטי של הדתות העתיקות נעוצה במיסיונריות וברדיפות עד חורמה שערכו הדתות המונותיאיסטיות החדשות במשך אלפי שנים נגד הדתות העתיקות.

הדימוי המופיע בקלף 5 הוא של כוהן גדול של דת מונותיאיסטית ממוסדת, זו הנוצרית, אבל הוא המודל לכל כוהני הדתות הממוסדות. ווייט עצמו מתאר את הכוהן הגדול כ"כוח שולט של דת חיצונית... הסדר והראש של היררכיה מקובלת...".[2] הגלימה שלו אדומה ומעידה על מיקוד גשמי. השרוולים של כותנתו לבנים אך מבצבצים בקושי מתוך הגלימה האדומה הכבדה. הצבע הכחול של הצווארון על צ'יאקרת הגרון (דיבור) נמצא שם כעלה תאנה המנסה לכסות ברושם רוחני דרך הדרשות האוטומטיות שלו מכתבי קודש חיצוניים. בניגוד לכוהנת הגדולה הוא אינו מציע לנו לכתוב את ספר הקודש שלנו, במקומו הוא מציע לנו אחד מן המוכן. הכוהנת הגדולה אינה מבטיחה לנו גישה קלה לסודות ולאמת; היא מציגה מפורשות שעלינו לעבור דרך חתחתי החיים כדי להשיג אותם. לעומתה, הכוהן הגדול של הדת הממוסדת מציע לנו אשליה שידיעה כזאת היא גלויה וקלה, ושהוא יכול להעניק לנו אותה........ המשך הסבר בספר.

המשמעות האקזוטרית של שער 3 ותסריטי מעבר אפשריים בו

אתם שייכים לעידן החדש שבו האנושות מתעוררת לחיים רוחניים, נאורים ואותנטיים יותר. זהו שער שדורש מהאדם המודרני להעז ולשאול את השאלה המכריעה: מיהו זה, או מהו זה, שמדריך אותי? אתם משתוקקים להעשיר את הרוח וללמוד אמיתות המתאימות לרטט הנשמה שלכם. מתעוררות בכם שאיפות מיסטיות, רוחניות ורליגיוזיות, וצורך לחקור את המסורת, את התיאוריות ואת האידיאולוגיות הנרכשות שלכם אל מול האמת הפנימית שלכם. לשם כך נחוצים למידה רבה, אומץ ופתיחות. יש לבחון ולבדוק הכול בתשומת לב, מתוך ידיעה וידע עמוקים ומודעות רחבת אופקים. נטישת מסורת מסוימת אינה בהכרח רצויה וחיובית אם לא בונים תחתיה מסורת אישית הומניסטית, חברתית ומשפחתית משופרת, המיוסדת על עקרונות וערכים מוסריים נעלים ביותר, שלוטשו והוקצעו מתוך הליכה בדרך הנשמה ונבחנו כמיטיבים עמכם, עם הזולת ועם היקום, בלא צורך בשליטה ובמניפולציות של האגו ו/או של הסביבה.

הפן המיטיב של שער 3 הוא הלמידה על כל גווניה והנכונות להתמסר בכנות ללימודים; באופן קונוונציונלי או אוטודידקטי. אדם נטול ידע רחב אופקים פגיע הרבה יותר למניפולציות ושליטה מצד גורמים חיצוניים, וההזדמנויות הרבות הזמינות בעולם המודרני מצטמצמות לפניו עד מאוד.

בשער של הכוהן הגדול יש לשים לב בעיקר אם הלימודים אינם משמשים כלי שליטה בידי מי שמלמד אתכם. ייתכן שאתם נסחפים אחרי אמונות, תיאוריות או אידיאולוגיות שטרם בדקתם לעומק והעמדתם מול ראי הנשמה שלכם. יש לכך חשיבות עליונה דווקא בתקופה של העידן החדש, הרוויה במורים, במדריכים ובגורואים, שרובם טוענים שרק האמת שלהם מתאימה לכם, והיא שתגאל אתכם מקושי, סבל וריקנות. טענה כזאת עלולה לפתח בכם אשליה מסוכנת ותלות בדעות של אחרים וחשש לומר את האמת שלכם. במקרה כזה אתם עלולים לנהוג רק על פי הדרכה חיצונית ולא להקשיב להדרכה הפנימית שלכם, ובעקבות כך לנהוג רק לפי המוסכמות ולהיות שתלטנים, קונפורמיסטים או קנאים לשיטה, לקבוצה, לדת או למסדר מסוימים, שאינם פתוחים לדרכה של הנשמה, לליברליות ולקדמה. בהשתייכות כזאת תצאו נפסדים, ודעותיכם עלולות להתקבע לתוך דוגמות שמרניות שאין להן ולא כלום עם עולמה של הנשמה. לימודים או אידיאולוגיות כאלה אינם מסוגלים לבנות גשרים לחיבור עם האני הפנימי האותנטי ועם הנשמה שלכם. אין לבלבל בין האצבע המורה לעבר הירח (המלמדים והלימודים) ובין הירח (המהות של האמת שלכם). הפער הזה מציב את אחד האתגרים הגדולים בשער 3, שבו אתם לומדים לראשונה להכיר את הגבולות בין עצמכם לאחרים ואת ההבדל בין האמת שלכם לאמת של אחרים.

אבן הבוחן הטובה ביותר לבחינת הכוהן הגדול (המייצג את כלל המורים שתפגשו בדרככם הרוחנית) היא שכוהן גדול של נשמה אמיתי לא יגיד לכם מה לעשות ובמה להאמין, אלא ישאיר בידיכם את האחריות הבלעדית לעבודה הפנימית שלכם. הוא לא יבטיח לכם שרק הלימודים או השיטה שהוא מציע הם הנכונים, או שאלוהים או משיח יגאלו אתכם. הבטחות כאלה הן כוזבות, ואינן אלא מניפולציות שתכליתן לשלוט בכם מבחוץ, כי רק אתם אחראים לגאולתכם.

הכוהן הגדול במיטבו (הירופאנט, שפירושו ביוונית הקדוש המלמד) מלמד דברים קדושים. הוא מייצג את המורה הפנימי שבתוככם, שאת הוראותיו אתם מקבלים בעת שאתם משקיטים את מחשבותיכם, מקשיבים ומקבלים הדרכה מנשמתכם. בשער 3 נחוצה תשומת לב רבה, מכיוון שהכוהן הגדול, אחרי הכול, הוא דמות גשמית. אולי כדאי לכם לעצור לרגע ולחשוב אם אתם חייבים להאמין לכל מה שהוא אומר או שמא הגיעה העת לחפש את האמת ואת האלוהות האותנטיות שלכם....... המשך הסבר בספר.